דלג לתוכן העמוד

קרינה ממערכות סולאריות

לחצו על שאלה על מנת לצפות בתשובה:

מה זו מערכת פוטו-וולטאית?

מערכות פוטו-וולטאיות הופכות את אנרגית השמש לחשמל.

איך בנויה מערכת פוטו-וולטאית?

המערכת הסולארית בנויה מלוחות, המתוקנים על גגות המבנים, אשר קולטים את אנרגיית השמש, והופכים אותה לזרם חשמל. 
הפאנלים אינם פולטים קרינה (למעט קרינה אור המוחזרת מהם, וקרינת אינפרא-אדום, הנוצרת כתוצאה מהתחממותם, בדומה לגג רעפים או למדרכה הנמצאים בשמש).

הממיר משמש להמרת זרם החשמל הנוצר בפאנלים לרשת החשמל הארצית. הממיר פולט רמה מסוימת של קרינה, בתחום התדרים הנמוכים (FLE) בדומה לארונות החשמל המצויים בכל מבנה בישראל. כל עוד התקנת המערכת נעשתה בתכנון נכון ובהתאם להמלצות, מובטח כי הממיר לא יגרום להעלאת חשיפה לקרינה. מרחק של חצי מטר מהממיר מספק, כל עוד מדובר בממיר מהסוג החדש שפולט מעט מאוד קרינה, פחות מזו היכולה להיפלט מהמיקרוגל או המזגן בבית. 
 

כמה קרינה פולטות מערכות סולאריות?

הפאנלים עצמם לא פולטים קרינה (למעט קרינה אור המוחזרת מהם, וקרינת אינפרא-אדום, הנוצרת כתוצאה מהתחממותם, בדומה לגג רעפים או למדרכה הנמצאים בשמש).

קרינה מסויימת נפלטת מהממיר, שיחד עם המערכת הסולארית כולה, מחויב לתקנות בטיחות ככל מערכת חשמל אחרת, המותקנת בבתים, בתי ספר ובכל מקום אחר (כמו ארונות חשמל ושנאים). מדידות הראו כי רמת הקרינה במרחק של מטר אחד מהממיר הכיח במערכות סולאריות בישראל כיום, נמוכה מ-1 מיליגאוס. זוהי רמת קרינה נמוכה מאוד – פחות מזו של מיקרוגל, שלק חלק ממכשירי הטלויזיה והמזגנים, וזהה לרמת הקרינה הנפלטת מחלק מהמקררים. 

התקנה והפעלה של מערכת סולארית בתכנון נכון ובהתאם להמלצות לא מעלה את רמת הקרינה הקיימת במבנה, אם בכלל.

האם כדאי להתקין מערכות סולאריות על גגות?

התקנה של מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור וחינוך היא חשובה, רצויה ואף הכרחית, כפי שנכתב במכתב שהוציאו מנכ"לי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והאנרגיה בינואר 2021.

ניתן לעיין במכתב כאן

כל זאת, בתנאי שההתקנה נעשית בהתאם להנחיות:
• מדידת רמות הקרינה במקום לפני ההתקנה.
• תכנון נכון של המערכת.
• מדידת הקרינה לאחר ההתקנה ובזמנים קבועים בהמשך. 

חשוב לזכור כי גם להימנעות מהתקנה של מערכות סולאריות על גגות יש השלכות קשות, כמו המשך יצור חשמל מאנרגיה פוסילית ומזהמת או הקמה של קווי מתח גבוה נוספים, המעבירים את החשמל ממקום הייצור למקום הצריכה. 
 

מהי קרינה מיננת וקרינה בלתי מיננת?

  • קרינה מיננת – קבוצת התדרים הגבוהים בספקטרום האלקטרומגנטי. לקרינה בתחום זה יש יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים או המולקולות (ע"י יינון), כדוגמת קרינת רנטגן.
  • קרינה בלתי מיננת – קבוצת התדרים הנמוכים בספטקרום האלקטרומגנטי, הכוללת גם את תחום האור הנראה. לקרינה זו אין יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים או המולקולות באמצעות יינון, אך היא יכולה להשפיע בדרכים אחרות. 
  • תחום התדרים הנמוכים – ELF – Extremely Low Frequency: הקצה התחתון של ספקטרום הקינה האלקטרומגנטית. מקור מרכזי לחשיפה ל-ELF היא רשת החשמל הביתית ומכשירי חשמל. 

מהן ההמלצות לרמות החשיפה לקרינת ELF?

המלצות המשרד להגנת הסביבה מגדירות את רמות החשיפה המותרות לקרינת ELF ומנחות כיצד לצמצם את החשיפה אליה:

  • חשיפה קצרת טווח (רגעית) – עד 1,000 מיליגאוס.
  • חשיפה ארוכת טווח – מומלץ להתקין ממירים חדשים במרחק של חצי מטר מאזורי שהייה ממושכת.