דלג לתוכן העמוד

יוסף-צבי לוי

יוסף-צבי לוי
רב טוראי 

יוסף-צבי לוי

בן אילה ושלמה
נפל ביום י"ט בסיון תשמ"ב (10/06/1982)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול

סיפור חייו

בן אילה ושלמה, דור שביעי בארץ, נולד ביום הכיפורים תשכ"ב (20.9.1961), בתל-אביב. תאריך לידתו - ביום הקדוש ביותר לעם ישראל - מהווה, לדעת רבים מחבריו, פתיחה סמלית למסכת חייו. יוסי גדל כילד מופנם ושקט, תלמיד מצטיין בבית הספר "עציון" שבעיר מגוריו וחניך תנועת "בני עקיבא". שנים חלפו עד שהילד המסוגר למד להרים אצבעו בשעת שיעור ולהשתתף בנעשה בכיתה. יוסי נטה בעיקר למקצועות הריאליים, נטייתו זו ניכרה עוד כשלמד בחטיבת-הביניים בגבעת שמואל - המכינה לישיבות בני-עקיבא". בשנות לימודיו בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה, היה תלמיד במגמה הריאלית פיסיקלית, ואף קיבל על עצמו מטלה נוספת - לימוד במגמה התורנית, שתלמידיה התעמקו ביתר שאת בלימודי הקודש. למרות המעמסה הכבדה שנשא על כתפיו, עמד יוסי בכבוד בכל המקצועות, ואף טרח לסייע לחברים שהתקשו בלימודיהם. מוריו גמרו עליו את ההלל: "פחדתי מידו המתרוממת של יוסי מעיניו הכחולות המבשרות שאלה". רבו מחנכו הודה, כי כאשר הגיע יוסי לשיעור, נאלץ להקפיד יותר על הכנה נאותה.

בחוג המשפחה לא טרח יוסי לדווח על הצלחותיו בלימודים. את הטופס הרשמי של ציוני תעודת הבגרות מצאה אמו באקראי בכיס חולצתו, שביקשה להכינה לכיבוס. "מה יש כאן להראות לכם? אלו רק ציונים!". בבית באו לידי ביטוי תכונות נוספות על השכל החריף וכושר הניתוח המעולה שניכרו בו בלימודים: רגישות, רגשנות, לב חם ועין טובה. לא היה קץ לדאגתו לאמו, ולעזרה שהיה מושיט לה גם בהיותו עייף ויגע. לאחיו הצעיר היה אח, חבר ומורה. המוסיקה הייתה אהובה עליו, ולא אחת היה הבית מתמלא בצלילי האורגן שניגן או בצלילי המוסיקה הבוקעת ממכשיר ההקלטה.

בחופשות, ליד שולחן השבת, היה יוסי מסלסל בקולו בזמירות ומשמיע דברי תורה. בארבע שנות לימודיו בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה התמיד בשינונה של "משנה יומית" - משימה קשה לנער שסדר יומו גדוש באין ספור מקצועות.

בתום לימודיו התיכוניים, התלבט יוסי אם להמשיך וללמוד לימודים ריאליים במסגרת העתודה האקדמית, או להמשיך וללמוד תורה במסגרת ישיבת "ההסדר", המשלבת לימוד תורה עם שירות צבאי. יוסי החליט כי "זה הזמן ללמוד תורה - לימוד מקצוע אפשרי תמיד" ובחר בישיבת ההסדר בחיספין אשר ברמת-הגולן.

בישיבה ריכז יוסי את כל מרצו בלימוד. הוריו מספרים שנשא עמו דרך קבע ספרים, לשם לימוד בנסיעה ממקום אחד למשנהו. "גם שהגיע הביתה", נזכרת אמו, "לאחר נסיעה ארוכה התיישב רכון על ספריו עד לשעות הקטנות". במשך שנות חייו הקצרות רכש - בשכר עמלו בעבודות מזדמנות - עשרות ספרי קודש, ואף אסף פרוטה לפרוטה ורכש לעצמו זוג תפילין מהודרות ביותר. כשהתגייס, והוריו הפצירו בו לקחת עמו זוג אחר פשוט יותר, הסביר: "לא רכשתי תפילין כדי שיפארו את הארון בחדר".

בתקופת השירות הצבאי בשריון, התגלה יוסי כחייל מצטיין, התותחן הטוב בפלוגה, ודוגמה לחבריו. מפקדיו גילוהו לא אחת בשעות הלילה רכון על ספריו בבית-הכנסת הגדודי, לאחר יום גדוש פעילות. את השבת האחרונה לחייו, לפחות בחלקה, עשה יוסי בביתו. עם צאתו לתפילת ליל שבת החל הטלפון לצלצל. כשחזר וקיבל את ההודעה לחזור לבסיס היסס מעט, וקרע את המעטפה שהכילה רשימת טלפונים. הוא צלצל לראשון ברשימה והזעיקו. יוסי יצא לחזית, בעיצומה של השבת, "אני לא מטלטל בשבת" אמר לאמו "שלחי הכול בדואר!". ויצא מביתו כשהוא נושא עמו תרמיל ובו תפילין בלבד. שרידי התפילין שהפכו לגווילי אש ונמצאו בטנק שבו נפל, הוחזרו להוריו יחד עם קופסת תחמושת קטנה וחרוכה, שהייתה מלאה בספרי קודש קטנים - ספרים שנשא עמו בטנק בשעת פעילות מבצעית.

לאחר שנפל כאבו חברים ומפקדים את מותו של החניך והחבר, שתכונותיו שבו לב הכול. במכתב שנשלח להורים על-ידי מפקד הגדוד נאמר: "יוסי נבחר להיות תותחן מפקד הפלוגה בשל כישוריו ויכולתו הגבוהה. הוא היה ידוע באחריותו, בידע המקצועי שלו ובתפיסה המהירה, תכונות שהן סגולות של תותחן טוב. הוא אהב לעזור לחבריו בכל עת, גם כאשר הייתה לו עבודה רבה וזאת באותה צנעה ומסירות שאין דומה לה".

מפקד הפלוגה סיפר להורים: "יוסי זכור לי במיוחד! תמיד כשהייתי חוזר מישיבות סגל המפקדים בשעה אחת אחר חצות, לאחר יום פעילות קשה, פגשתי בו יושב ולומד. בעיקר, בלט יוסי כאדם: אחראי מאוד, מסור בלא גבול וחבר למופת בכל תנאי ומצב".

חברו לפלוגה אמר: "כשלא מצאנו את יוסי, ידענו תמיד היכן לחפשו: בבית-הכנסת הגדודי. הוא היה יושב שם שעות ושוקד על לימודיו. בתא התותחן שבטנק, הוא שמר מכל משמר קופסת כדורים שבה אחסן ספרי קודש כי אהב ללמוד בכל מצב ובכל זמן. ובצד זה - יוסי היה תותחן המצטיין בפלוגה, פגיעותיו במלחמה כתותחן בטנק מפקד הפלוגה הצטיינו בדייקנות מרובה. יוסי היה לדעתי, דוגמה לשילוב מוצלח של הספרא והסיפא".

יוסי נפל ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) בקרב שנערך בכפר סיל שבלבנון. בן 21 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת רב-טוראי. יוסי השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

משפחתו הנציחה את זכרו בישיבות שבהן למד, בכפר הרוא"ה ובישיבת הגולן בחיספין. חבריו בישיבת הגולן פרסמו חוברת זיכרון, ובה דברי תורה לזכרו.

מקום מנוחתו

יוסף-צבי לוי
בן 21 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול
אזור: 1
חלקה: 16
שורה: 2
קבר: 3