דלג לתוכן העמוד
יפעת נאור
סמל 

יפעת נאור

בת רחל ודוד
נפלה ביום ד' באדר א' תשנ"ז (11/02/1997)
מקום מנוחתה בית העלמין הצבאי קריית שאול

סיפור חייה

בת רחל ודוד. נולדה ביום ז' באדר תשל"ז (25.2.1977) בתל אביב. אחות לרן-משה ולשני. כפעוטה, היתה יפעת ילדה גדולה וערנית, פטפטנית ועצמאית. עוד כשהיתה בגן הטילו עליה הגננות אחריות רבה, וסיפרו על שובבותה, תבונתה, חוש ההומור שלה, ורצינותה במילוי המטלות בגן. את שנות הלימודים הראשונות למדה יפעת בבית-הספר היסודי "החייל" ביד אליהו, שם היתה חביבת המורים והחברים, שותפה פעילה בהצגות בית-הספר, וספורטאית מצטיינת. מבית-הספר היסודי, עברה יפעת לבית- הספר התיכון "גימנסיה הרצליה" בתל אביב, השתלבה עד מהרה במגמת כלכלה ומשפטים וסיימה בהצטיינות יתירה. כילדה, היתה יפעת חובבת מוסיקה מושבעת - ניגנה בחליל, אורגן וגיטרה, ואף השתתפה במספר קונצרטים. היא גם השתייכה ללהקת מחול שזכתה במקום הראשון בתחרות בין להקות מחול, ונבחרה לייצג את ישראל בתחרות עולמית. יפעת בחרה שלא להשתתף בתחרות זו משום שחששה שהדבר יפגע בלימודים, שהיו חשובים לה עד מאוד ושבהם קצרה ציונים גבוהים והערכה רבה. אמה, רחל, סיפרה שחלומה של יפעת היה להיות עורכת דין, ולימים שופטת, במערכת המשפט הישראלית. היא מזכירה את חיוכה שובה הלב והמקסים, את האנושיות וטוב הלב שניכרו במבטה, ואת העובדה שהיתה תמיד מאושרת ובמצב רוח טוב. יפעת שלחה ידה גם בכתיבה והספיקה לכתוב שני סיפורי ילדים קצרים ומספר שירים, שמשפחתה אספה בקפידה. כנערה, היתה יפעת מדריכת נוער, ובחופשות הקיץ הדריכה בקייטנות, ונהנתה מהדרכה זו הנאה רבה. במסגרת לימודיה התיכוניים נסעה יפעת בלוויית חבריה לפולין - נסיעתה הראשונה לחו"ל - ממנה חזרה חזקה ובוגרת ועמוסה בסיפורים וחוויות.

בתחילת אוגוסט 1995 התגייסה יפעת לצה"ל, עברה קורס מחשבים והיתה למדריכה. במסגרת תפקידה ביקרה יפעת במספר רב של מוצבים מצפון הארץ ועד דרומה ולא נרתעה מן הנסיעות הארוכות, שעות הפעילות הממושכות והעבודה הקשה. לאחר תקופה קצרה הפכה יפעת למש"קית רישום במפקדת קצין תחזוקה ראשי, וגם מתפקיד זה נהנתה הנאה רבה. במהלך שירותה למדה יפעת לבחינות הפסיכומטריות ותכננה להמשיך ללמוד, לטייל בעולם, ולהקים משפחה חמה ואוהבת. למרות העובדה שעברה בהצלחה את מבחני הקצונה הקשים, ויתרה יפעת על קורס הקצינות, והעדיפה להמשיך ולבצע את התפקיד שאהבה בכל לבה ואשר גרם לה לתחושת סיפוק וגאווה. יפעת תוארה על ידי מפקדיה כחיילת מסורה, שבלטה בשאיפתה למצוינות, גילתה מיומנות ויוזמה יוצאת דופן במילוי תפקידה, ואף היתה מועמדת לקבל על כך פרס מטעם ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

יפעת נפלה בעת מילוי תפקידה, ביום ד' באדר א' תשנ"ז (11.2.1997), כאשר נהג אוטובוס ערבי התנגש בזדון במכונית בה נסעה. עמה נהרגו סגן עינת רחמן, רב"ט יהב חבשוש ורב"ט רינת פרחי. יפעת הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, בתל אביב. בת עשרים היתה בנופלה. הותירה אחריה הורים, אח ואחות.

באיגרת ניחומים למשפחה כתב קצין התחזוקה הראשי: "יפעת בלטה בחיוכה, צניעותה ומסירותה. בדרכה השקטה, האופיינית לה, כחלק מחבורה מצוינת, הצטיינה יפעת במילוי תפקידה. למדנו להכיר גם את הצדדים היפים האחרים שלה - בכל הקשור לאהבת המשפחה, היתה יפעת עמוד אש ודמות לחיקוי. עתידה היה עוד לפניה. תמונתה עם שרוך ההדרכה במדי צה"ל לא תמוש מעינינו. תמונה הממחישה יותר מאלף מילים את גאוותה לשרת בצה"ל ולשמש בו כמדריכת מחשבים."

הוריה הנציחו את זכרה ברכישת ספר תורה לבית הכנסת "שערי שמים" אשר בשכונת יד אליהו בתל אביב.

 

מקום מנוחתה

יפעת נאור
בת 20 בנופלו
מקום מנוחתה בית העלמין הצבאי קריית שאול
אזור: 2
חלקה: 18
שורה: 2
קבר: 16