לוגו ממש

שלום לכולם,

ברוכים הבאים ל- "עמודמדע" של מרכז המצוינות שוהם - ממ"ש ואגף חינוך

העמוד נוצר במטרה לשמור על קשר אתכם, הילדים וההורים שאוהבים מדע.
מעת לעת נגיש וננגיש לכם נושאים שונים הקשורים למדע וטכנולוגיה.
נעדכן לגבי פעילויות בתחומי המדעים והטכנולוגיה, תכנים מדעיים אקטואליים ורלוונטיים
וגם... חידות, שעשועים מדעיים והפעלות לזמן איכות משפחתי.

הנכם מוזמנים לשלוח אלינו כתבות קצרות, המלצות, שאלות וכל דבר מדעי שמעניין אתכם...

כתבו לעמית: [email protected]

תהנו!

ד"ר עמית רוזן, מנהל מרכז מצוינות שוהם / פזית היבש - מנהלת אגף חינוך

חדשות מדע

בחודש אפריל הסתיימה במרכז המצוינות תכנית "סיירת חלל" של קרן רמון לילדי גני החובה. במסגרת הסיירת, הילדים והוריהם למדו יחד על החיים בתחנת החלל הבינלאומית, ערכו תצפיות ירח וכוכבים, וגילו כיצד שומרים על תזונה וכושר בחלל.

.תכנית זו פעלה לראשונה בשוהם בשילוב תוכנית נוספת של "קרן רמון"- "המירוץ לחלל" שבמסגרתה שבעה גנים (שישה גני טרום-חובה וגן חובה אחד) גננות הגנים, שעברו הכשרה מיוחדת, הנגישו את עולמות המדע והחלל לילדות/ים הצעיריות/ים, ושילבו את הנושא בשגרת היצירה והלמידה בגן.

תכניות "קרן רמון" פועלות ברוחם ובדמותם של רונה, אילן, ואסף רמון ז"ל.

עמודמדע

מאי 2026

תעלומה מדעית - מה הקוד?

הקש - לכתב החידה

לתשובות

פרס לשני הפותרים הראשונים בכל חודש. לצערנו לא נוכל להעניק יותר משני פרסים לפותרים מספר חידות בשנה.

מדע "מקומי"

רחוב כלנית

הכלנית היא סוג פרח ממשפחת הנוריתיים. קיימים כ-120 מינים הנפוצים כמעט בכל העולם. בארץ ישראל נמצא את הכלנית המצויה .הכלנית היא צמח מוגן ופורחת מסוף דצמבר ועד סוף מרץ. איך נבדיל בינה לבין הפרג והנורית? בעלי הכותרת ניתן לראות טבעת פנימית לבנה. לכלנית בדרך כלל חמישה-שישה עלי כותרת וצבעם יכול להיות גם אחר מאדום. עובדה מעניינת היא שעלי הכותרת של הכלנית בנויים בצורה קעורה (כמו צלחת לוויין), ובמרכזם נמצאים האבקנים הכהים. מבנה זה גורם לכך שקרני השמש שפוגעות בעלי הכותרת מוחזרות אל מרכז הפרח, כך שהחום שם גבוה יותר מטמפרטורת הסביבה. החום מושך אליו חרקים שמשמשים כמאביקים. מהחרקים נכנסים לתוך הפרח כדי להתחמם, ובתמורה "מתלכלכים" באבקת הפרח וכך מפיצים אותה הלאה.

הממציא/ה הצעיר/ה:

כיתבו לנו - מה היית רוצה להמציא?

הקש כאן - למשלוח תשובות

מפגש עם וטרינרית בנושא "שפת החיות"

מעניין:

שינויי אקלים עשויים להגביר את העמידות לאנטיביוטיקה

מקור: https://www.sciencenews.org/article/climate-change-increase-antibiotic-resistance

מאמר מאת: Erin Garcia de Jesús

ציטוט

L. Wu et al. Decade-long warming accelerates antibiotic resistance in grassland soils. Nature. Published online April 22, 2026. doi: 10.1038/s41586-026-10413-x.

X. Shan et al. Drought drives elevated antibiotic resistance across soils. Nature Microbiology. Vol. 11, April 2026, p. 867. doi: 10.1038/s41564-026-02274-x.

שני מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו שחום ובצורת (יובש) עלולים להגביר את העמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקי קרקע וכי הדבר עלול להוות סיכון לבריאות האדם.

חיידקים מייצרים חומרים (אנטיביוטיקה) ומשתמשים בהם כנגד חיידקים מתחרים. בני האדם עשויים להשתמש בחומרים אלו כתרופות אנטיביוטיקה על מנת לטפל במגוון זיהומים חיידקיים. אך כאשר חיידקים נחשפים לחומרים אלו, מתפתחת אצל חלקם עמידות, כלומר הם מפתחים תכונה שמונעת מהם להיפגע מהחומר וכך הם שורדים. התופעה מתקיימת גם בחיידקי קרקע, אך ידועה גם בחיידקים מעבירי מחלות בגוף האדם.

במחקר שנעשה באוניברסיטת אוקלהומה בנורמן חיממו בעזרת מנורת אינפרא אדום קרקעות עשב. נמצא שככל שחם יותר, המים מתאדים מהאדמה וחומרי האנטיביוטיקה מתרכזים במעט המים שנותרו. דגימות מהקרקע גילו כי הריכוז של הגנים (קטעי הדנ"א של החיידק, החומר הגנטי) שאחראיים על עמידות לאנטיביוטיקה היה גבוה בכ-25 אחוז בקרקע שחוממה בהשוואה לחלקות קרקע רגילות. המסקנה: חימום הקרקע עודד צמיחה של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

במחקר נוסף שנעשה בקלטק בתנאי שטח ובמעבדה, גילו כי אנטיביוטיקה התרכזה יותר בקרקעות יבשות. כך ייבוש הקרקעות אילץ את החיידקים להתגורר בחללים צפופים יותר, צפיפות שסייעה לאנטיביוטיקה להרוג חיידקים רגישים, בעוד שחיידקים אחרים קיבלו את תכונת העמידות באמצעות החלפת גנים (מטען גנטי) עם שכניהם.

זני חיידקים עמידים עלולים לעבור לבני אדם. נתונים מבתי חולים ב-116 מדינות הצביעו על שכיחות גבוהה יותר של זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה באזורים יבשים יותר.

לדברי האפידמיולוג והכלכלן רמאנן לקסמינראיאן מ-One Health Trust בוושינגטון הבירה, שני המחקרים מדגישים את החשיבות של תשומת לב לעולם סביבנו. "אנחנו נתונים לחסדי הסביבה. זה לא שאנחנו יכולים לפתור את כל בעיות בריאות הציבור רק על ידי עבודה בתוך בתי חולים. נצטרך להסתכל גם על הסביבה."

חמישה דברים שכדאי לעשות במציאות מדומה - וחמישה שכדאי להימנע מהם

מקור: https://www.sciencedaily.com/releases/2025/05/250528132509.htm#

ציטוט:

Jeremy N. Bailenson, Cyan DeVeaux, Eugy Han, David M. Markowitz, Monique Santoso, Portia Wang. Five canonical findings from 30 years of psychological experimentation in virtual reality. Nature Human Behaviour, 2025; DOI: 10.1038/s41562-025-02216-3

מחקר שהתקיים במעבדת האינטראקציה האנושית בסטנפורד מפרט את השימושים היעילים לעומת המגבלות של טכנולוגיית המציאות המדומה. מציאות מדומה Virtual Riality (VR) היא טכנולוגיה בה משתמשים במשקפיים ייעודיים שמייצרים עבור המשתמש סביבה מלאכותית, תלת-ממדית שמקיפה את המשתמש, ומחליפה את המציאות (האמיתית). הסביבה המלאכותית לרוב היא אינטראקטיבית וגורמת למשתמש לחוש שהכל סביבו אמיתי.

החוקרים טוענים כי מציאות מדומה VR טובה במיוחד לאימון, ובמיוחד בסימולציות של חוויות מסוכנות (לדוגמא טיסה, ניתוח לב), או בהדמיית סביבות שלא ניתן להגיע אליהן (כמו סיור בערים היסטוריות ומקומות שכבר לא קיימים). עוד הראה המחקר שאימון במציאות מדומה VR יעיל יותר עבור מיומנויות פרוצדורליות (הדרגתיות שנרכשות שלב אחר שלב) או משימות במרחב הדורשות תנועה והטמעה.

לעומת זאת, נמצא שעבור משימות מופשטות כמו פתרון של בעיות מתמטיות - אין ל VR יתרון על לוח וגיר. עוד ידוע שלטכנולוגית ה VR מספר חסרונות בהם: תופעות לוואי פיזיות כמו בחילה והשפעות פסיכולוגיות כתוצאה משימוש באווטאר (דמות וירטואלית). חיסרון נוסף שהציג המחקר הוא סכנה לפרטיות המשתמשים, שכן נתוני התנועה של כל אדם הם ייחודיים ואלו נאספים ונשמרים על ידי המערכת ומאפשרים זיהוי אישי מדויק.

לסיכום, החוקרים ממליצים על שימוש ממוקד וקצר במציאות מדומה ובמצבים שבהם התועלת עולה באופן מובהק על החסרונות.

"אצבעות חמאה" - השפעת ההחלקה בין קצות האצבעות לכדור הבייסבול

תקציר מאמר- מקור:

https://www.sciencedaily.com/releases/2025/04/250415144020.htm

Materials provided by Tohoku University. Note: Content may be edited for style and length.

ציטוט:

Takeshi Yamaguchi, Souta Suzuki, Shinnosuke Suzuki, Toshiaki Nishi, Takehiro Fukuda, Daiki Nasu. Impact of slip distance between fingertips and ball on baseball pitching performance under different friction conditions. Scientific Reports, 2025; 15 (1) DOI: 10.1038/s41598-025-93632-y

עד יוני 2021 שחקני בייסבול היו מורחים חומרים כמו שרף של עץ האורן על כדורי הבייסבול כדי לשמור על אחיזה מדויקת ואז... ליגת הבייסבול האמריקאית (MLB) אסרה על השימוש בחומרים מסוג זה. התוצאה: ממוצע הסיבובים לדקה של הכדור ירד והכדור הנזרק הגיע יותר אל החובט, במקום אל התופס.

קבוצת חוקרים באוניברסיטת טוהוקו יצאה לחשוף את המדע ש"בקצות האצבעות" של זורקי כדור הבייסבול.

החוקרים עשו שימוש במצלמות מהירות גבוהה. מצלמות שניתן ללכוד באמצעותן תנועה במהירות גבוהה ו"לפרק" אותה לתמונות בודדות, תמונה כל חלקיק שניה, כך שניתן יהיה לנתח כל שלב במהלך התנועה. החוקרים צילמו שישה מגישים מנוסים שזרקו כדורים במהירות של כ-130 קמ"ש (!) וניתחו השפעות של חומרים שונים (בהם שרף ומים) על האחיזה בכדור הבייסבול, על מרחק ההחלקה בין האצבע לכדור ועל ההשפעה שלהם על הזריקה. החוקרים מצאו שככל שפני הכדור היו דביקים יותר, כך האצבעות החליקו פחות, דבר שהביא לזריקות מהירות יותר, עם יותר סיבובים לדקה ושליטה רבה יותר בכיוון הכדור.

טקשי יאמאגוצ'י, פרופסור בבית הספר להנדסה לתארים מתקדמים שעמד בראש המחקר: "זהו המחקר הראשון המתמקד בהחלקה בין קצות האצבעות לכדור במגרשי בייסבול - היבט שנדון בעבר באופן סובייקטיבי בלבד. המחקר מודד בצורה כמותית את מרחק ההחלקה בהתחשב בתנאי חיכוך שונים... ממצאי מחקר זה צפויים לשפר את הבנתנו את מנגנון שחרור הכדור בתנאי חיכוך משתנים, ולתרום לשיפור ביצועים למניעת פציעות ולפיתוח ציוד טוב יותר."

"נחזיק אצבעות" להצלחת המחקר

יש חיים מחוץ לכדור הארץ ? התקבלו סימנים חזקים המעידים על פעילות ביולוגית מחוץ למערכת השמש

תקציר מאמר - מקור: https://www.sciencedaily.com/releases/2025/04/250416204034.htm

האם אנחנו לא לבד ביקום? ייתכן... יש רמזים לכך...

בכוכבים מסוימים, רחוקים מאיתנו יש אטמוספירה בדומה לשכב. הגזים שמקיפה את כדור הארץ. אילו גזים וחומרים מכילה האטמוספירה של הכוכב המרוחק? את זאת חוקרים האסטרונומים. איננו יכולים להגיע אל הכוכב אך ניתן באמצעים מיוחדים, כמו טלסקופים, לקלוט אור וקרינה שמגיעה מהכוכב ובעזרת ניתוח הקרינה ללמוד על ההרכב הכימי של האטמוספרה. ניתוח הרכב האור (שנקרא בשפה המדעית - ספקטרום) שמגיע מכוכב מרוחק היא מעין "טביעת אצבע" שיכולה ללמד על ההרכב הכימי, כלומר מהם החומרים שנמצאים באטמוספירה סביב הכוכב.

אסטרונומים באוניברסיטת קיימברידג' חוקרו את כוכב לכת מרוחק ששמו K2-18b . זהו כוכב גדול יותר מכדור הארץ, ומרחקו מאיתנו הוא 124 שנות אור (!) ונמצא בקבוצת הכוכבים אריה. בחודש שעבר התקבלו מהכוכב אותות קרינה (ספקטרום) מטלסקופ החלל ג'יימס ווב (טלסקופ חדשני שהוצב בחלל). ניתוח הספקטרום (בתחום האינפרא אדום) גילה שבאטמוספירת הכוכב קיימים 2 חומרים (דימתיל גופרתי ודימתיל דיסולפיד). על פני כדור הארץ החומרים האלו מיוצרים רק על ידי בעלי חיים ימיים זעירים בהם פיטופלנקטון ימי (סוג של סרטן). לכן, הימצאות החומרים האלו באטמוספירת כוכב הלכת עשוייה להיות העדות החזקה ביותר עד כה לכך שעשויים להתקיים חיים על כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו.

התוצאות מאוד ריגשו את החוקרים אך, כמו בכל ממצא ראשוני במחקר- נדרשים נתונים נוספים לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות שיש חיים על הכוכב.

אז נמתין בסבלנות...ובינתיים נמשיך לראות חייזרים בסרטים.

מקור:

Materials provided by University of Cambridge. Original written by Sarah Collins. The original text of this story is licensed under Creative Commons CC BY-SA 4.0. Note: Content may be edited for style and length

הפניה לכתב העת :

Nikku Madhusudhan, Savvas Constantinou, Måns Holmberg, Subhajit Sarkar, Anjali A. A. Piette, Julianne I. Moses. New Constraints on DMS and DMDS in the Atmosphere of K2-18 b from JWST MIRI. The Astrophysical Journal Letters (accepted), submitted to arXiv, 2025 DOI: 10.48550/arXiv.2504.12267

קולות מצוקה של צמחים צמאים מאותתים לחרק שלא להטיל ביצים עליהם

תקציר מאמר מאת : By Jake Buehler

December 11, 2024 at 9:00 am

בשנת 2023 גילו החוקרת רעיה זלצר וצוותה מאוניברסיטת תל אביב שצמחים "צמאים" למים מסוגלים להשמיע קולות גבוהים של קליקים שבני אדם לא מסוגלים לשמוע. במחקר הנוכחי התגלה שנקבת העש משתמשת בשמיעתה הרגישה, מאזינה לקולות המצוקה של הצמח ומתרחקת ממנו כדי להטיל את ביציה על צמחים שמקבלים מספיק מים. זאת על מנת שיוכלו להזין טוב יותר את הזחלים לאחר שבקעו מהביצים.

במספר ניסויים שנערכו עם צמח שלא מקבל מספיק מים וצמח שמקבל מספיק מים נמצא שהעש בחר בצמח שמקבל מספיק מים. על מנת לוודא שהבחירה נעשית בעקבות הקולות שהצמח משמיע, נערך ניסוי נוסף שבו הניחו שני צמחים וליד אחד מהם השמיעו באמצעות רמקולים את צלילי הצמח המיובש וראו שהעש העדיף את הצמח בצד השקט.

החוקרים הסיקו שקולות הצמח המיובש מאפשרים לעש וייתכן שגם לחרקים נוספים לבחור בין צמחים, ולהימנע מאלה שנשמעים במצב מצוקה. כך החרק בוחר בצמח המארח שהוא בריא יותר וזה שיוכל להאכיל את הצאצאים שלו טוב יותר.

לדברי החוקרים ניסוי זה עשוי לשמש בתוכניות טיפול משולבות נגד מזיקים כדי למנוע מעש מלהטיל ביצים על צמחים בריאים וכן להבנה באופן כללי של קשרים באמצעות קול בין בעלי חיים וצמחים.

מקור: https://www.sciencenews.org/article/thirsty-plant-screams-moths-lay-eggs

המאמר המקורי: R. Seltzer et al. Female moths incorporate plant acoustic emissions into their oviposition decision-making process.bioRxiv.org. Published online November 14, 2024. doi: 10.1101/2024.11.06.622209.

לכו לישון... זה טוב לזיכרון

חוקרים הראו ששינה מאפסת תאי עצב (נוירונים) במוח ומאפשרת קליטה של זיכרונות חדשים למחרת

חוקרים מאוניברסיטת קורנל גילו ששינה מאפסת נוירונים באזור האחראי על קליטה של זכרונות חדשים במוח, באזור במוח ששמו היפוקמפוס (נקרא כך משום צורתו הדומה לסוסון ים)

למידה או התנסות חדשה מפעילה תאי עצב/נוירונים בהיפוקמפוס. אזור במוח שהוא חיוני ליצירה של זיכרונות חדשים. בזמן שאנו ישנים, תאי העצב/נוירונים "משחזרים" את ההתנסות על ידי חזרה על אותו דפוס פעילות חשמלית, ולאחר מכן הזכרונות עוברים ו"מאוחסנים" באזורים אחרים, גבוהים יותר בקליפת המוח. לדברי החוקרת, פרופ' אזהרה אוליבה, המחקר גילה שבזמנים מסוימים במהלך שלבי השינה העמוקה, חלקים מסוימים בהיפוקמפוס משתתקים, דבר שמאפשר לנוירונים להתאפס מנגנון שמאפשר למוח לעשות שימוש חוזר באותם נוירונים ומכין אותם ללמידה חדשה למחרת, בדומה לזה שאנו מוחקים תכנים (תמונות, שירים וכד') מהנייד כדי לפנות מקום. כך המוח ממשיך ללמוד בכל יום מבלי להעמיס על הנוירונים ומבלי שמספר הנוירונים ירד.

לדברי החוקרים, מחקר זה יאפשר לשפר את הזיכרון ולטפל במחלות כמו אלצהיימר וכן למצוא דרכים למחיקת זיכרונות שליליים.

בקיצור...תשנו טוב, כך תזכרו יותר טוב, ושתהיה שנת לימודים מוצלחת.

לינק למאמר : https://www.sciencedaily.com/releases/2024/08/240815163626.htm

מקור: Materials provided by Cornell University. Original written by Krishna Ramanujan, courtesy of the Cornell Chronicle. Note: Content may be edited for style and length.

סימוכין:

Lindsay A. Karaba, Heath L. Robinson, Ryan E. Harvey, Weiwei Chen, Antonio Fernandez-Ruiz, Azahara Oliva. A hippocampal circuit mechanism to balance memory reactivation during sleep. Science, 2024; 385 (6710): 738 DOI: 10.1126/science.ado5708

צפרדעים הראו שתהליכים אבולוציונים אולי מהירים יותר ממה שחשבנו...

צפרדעי עץ פיתחו סבילות למלח במשך 25 שנים בלבד.

פיזור מלח על כבישים מונע הצטברות שלג וקרח ומגן על בטיחות הנוסעים בכביש. אולם, יש לכך גם השלכות סביבתיות ידועות פחות: המלחת מים מתוקים שגורמת לתמותת בעלי חיים, עיכוב גדילה של דגים, מחלות וכד'. במחקר שבוצע על ידי פרופ' רליה ויו"ר המכון הפוליטכני רנסליר, מ. דארין, נבדקה בִיצה שאליה התנקזו מים מכבישי חניון שעליהם פוזר מלח. בבִיצה נמצאו ריכוזי מלח גבוהים כמעט פי 100 מאשר בביצות אחרות. צוות המחקר אסף ביצי צפרדעים מתשע אוכלוסיות שונות ואפשר להן לבקוע לראשנים. נמצא שהראשנים שנאספו מאזור הבִיצה, המלוח ביותר, שרדו זמן רב יותר מאשר אוכלוסיות הראשנים האחרות.

מסקנת החוקרים היתה שצפרדעי העץ בביצה המלוחה, שנוצרה לפני 25 שנה, פיתחו סבילות (עמידות) לריכוזי המלח הגבוהים וזאת תוך 25 שנים בלבד, פרק זמן שמראה על הסתגלות מהירה מהידוע עד כה לתנאי הסביבה.

תקציר מאמר:

לכתבה המלאה: https://www.sciencedaily.com/releases/2024/04/240423184759.htm

כותב המקור: Katie Malatino, Rensselaer Polytechnic Institute

למאמר:

Rick Relyea, Brian Mattes, Candace Schermerhorn, Isaac Shepard. Freshwater salinization and the evolved tolerance of amphibians. Ecology and Evolution, 2024; 14 (3) DOI: 10.1002/ece3.11069

הרובוט מבין אותי....

כאשר שני אנשים מחייכים זה לזה- הם מקבלים תחושה של של קשר מסוים בינהם, אינטראקציה. מה לגבי רובוטים?

בבית הספר להנדסה באוניברסיטת קולומביה במעבדה למכונות יצירתיות, פיתחו רובוט בשם Emo, רובוט שיודע לחזות הבעות פנים של אדם ומבצע את ההבעה בו-זמנית. למשל לזהות שאדם מתכוון לחייך ולהביע חיוך יחד איתו.

המטרה היא לעצב רובוט שמסוגל ליצור מגוון רחב של הבעות פנים וגם ש"יידע" מתי להשתמש בהן בצורה נכונה וכך שההבעות תראנה טבעיות, אמיתיות ויובעו בהתאם למצב ובזמן הנכון.

Emo הרובוט בנוי בצורת ראש אדם עם פנים. ה"עור" הוא שכבת סיליקון רך שנמצא על כמה עשרות נקודות נעות המאפשרות ליצור הבעות שונות. ב"אישוני העיניים" יש מצלמות המאפשרות לרובוט לזהות עיני אדם המתבונן בו וליצור "קשר עין", שהוא חיוני בין בני אדם ליצירת תקשורת לא מילולית וליצירת אמון.

בעזרת שימוש ב AI ולימוד תנועות והבעות של בני אדם, הרובוט למד לזהות הבעות פנים ולחזות מתי אדם יביע אותן, לפני שההבעה עצמה מופיעה. לדברי החוקרים: "כשרובוט מבצע הבעות משותפות עם אנשים בזמן אמת, זה לא רק משפר את איכות האינטראקציה אלא גם עוזר בבניית אמון בין בני אדם לרובוטים. בעתיד, בעת אינטראקציה עם רובוט, הוא יצפה ויפרש הבעות פנים, בדיוק כמו אדם אמיתי...אנחנו מתקרבים לעתיד שבו רובוטים יכולים להשתלב בצורה חלקה בחיי היומיום שלנו, להציע חברות, סיוע ואפילו אמפתיה. דמיינו עולם ומלואו. שבו אינטראקציה עם רובוט מרגישה טבעית ונוחה כמו לדבר עם חבר."

מבוסס על הכתב באתר: https://www.sciencedaily.com/releases/2024/03/240327154854.htm

מקור:

Materials provided by Columbia University School of Engineering and Applied Science. Original written by Holly Evarts. Note: Content may be edited for style and length.

למאמר:

Yuhang Hu, Boyuan Chen, Jiong Lin, Yunzhe Wang, Yingke Wang, Cameron Mehlman, Hod Lipson. Human-robot facial coexpression. Science Robotics, 2024; 9 (88) DOI: 10.1126/scirobotics.adi4724

מקור: https://www.sciencedaily.com/releases/2024/01/240129122507.htm

המידע ניתן על ידי University of Illinois at Urbana-Champaign, News Bureau.

נכתב במקור על ידי: Diana Yates

עלים "זומבים"- עלים שנשרו מעץ שרך טרופי "מתעוררים לחיים חדשים"

סרטון בנושא : https://www.youtube.com/watch?v=De4qLmLQOpU&t=150s

פרופסור ג'יימס דאלינג וצוותו מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין סיירו ביערות פנמה שבמרכז יבשת אמריקה וגילו תופעה מוזרה...

עלים שנשרו מעצי שרך מסוימיים, עלים שנחשבים מתים, הופכו למבנים דמויי שורשים והם משרתים את הצמח שממנו הם נשרו. הם משנים את כיוון זרימת המים ומושכים חומרים מזינים אל הצמח. בדיקות המעבדה הראו שעלי "הזומבים" פיתחו יכולת "לינוק" חומרים חיוניים כמו חנקן מהאדמה.

לדברי דאלינג אומר שהעלים נראו כמו חומר צמחי רקוב וכן לא הבחינו בתרומתם וכן שזוהי תופעה ייחודית שלא היתה ידועה עד כה- "מעולם לא דווח על הגדרה מחדש של רקמות מתות כדי להאכיל את הצמח המקורי". החוקרים סבורים שהעלים ה"זומבים" הם ככל הנראה דרכו של הצמח להסתגל לקרקעות דלות בחומרים מזינים שמקורן בפעילות געשית. השרכים משירים את העלים וכך הצמח מקבל יותר אפשרויות "לחקור" את הסביבה ולהגיע למגוון גדול יותר של מקורות מזון ומים. אכן מוזר ומופלא.....

למאמר:

James W. Dalling, Evidelio Garcia, Carlos Espinosa, Camila Pizano, Astrid Ferrer, Jéssica Lira Viana. Zombie leaves: Novel repurposing of senescent fronds in the tree fern Cyathea rojasiana in a tropical montane forest. Ecology, 2024; DOI: 10.1002/ecy.4248

מדוע אומני הרנסנס הוסיפו ביצה לצבעי השמן שלהם?

תקציר מאמר מאת:

Jude Coleman

מקור: https://www.sciencenews.org/article/renaissance-artists-egg-oil-paintings

הפניה למחקר:

O. Ranquet et al. A holistic view on the role of egg yolk in Old Masters’ oil paints. Nature Communications. Published online March 28, 2023. doi: 10.1038/s41467-023-36859-5.

ציורי תקופת הרנסנס (המאה ה -14 עד המאה ה 17 לערך) נושאים בתוכם סודות שטרם התגלו עד ימינו. סוד אחד ככל הנראה התגלה באמצעות מחקר בתחומי הכימיה והפיזיקה. בתחילת המאה ה-15 באיטליה, אמנים שונים ובהם מפורסמים כמו לאונרדו דה וינצ'י וסנדרו בוטיצ'לי, שילבו בציוריהם צבעים אותם הכינו משמן ומביצה. המהנדסת הכימית אופלי רנקט ועמיתיה מהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה בגרמניה חקרו מה הסיבה לכך.

החוקרת וצוותה הכינו במעבדה מתכונים שונים בהם שולב חלמון ביצה עם צבע ושמן והשוו עם צבע על בסיס שמן בלבד. התגלה שהוספת חלמון הביצה עזרה בהאטה של תהליכי החימצון של הצבעים כך שתהליכי ההצהבה וההיסדקות של הציור עם הזמן הואט. ההסבר לכך הוא שחלמון הביצה מכיל חלבונים, פוספוליפידים ונוגדי חמצון שגורמים להאטה זו. המדענים גם ניסו הרכבים שונים של שילובי חלבונים עם צבעים ונמצאו להם יתרונות נוספים במרקם, במראה וכד'. לסיכום: ערבוב חלמון ביצה עם צבעי שמן עשוי לסייע במניעת הצהבה וסדיקה של הציור. למחקר זה חשיבות רבה בתחום שימור יצירות אמנות ולדברי החוקרים גם להבנה מעמיקה יותר של היצירות.

ילדים שעושים פעילות גופנית יומיומית עמידים יותר ללחץ
מקור:
Materials provided by University of Basel. Original written by Angelika Jacobs. Note: Content may be edited for style and length.
ציטוט:
Manuel Hanke, Vera Nina Looser, Fabienne Bruggisser, Rahel Leuenberger, Markus Gerber, Sebastian Ludyga. Moderate-to-vigorous physical activity and reactivity to acute psychosocial stress in preadolescent children. Journal of Science and Medicine in Sport, 2023; DOI: 10.1016/j.jsams.2023.07.010
מחקר שבוצע לאחרונה מראה את מה שבוודאי ידעתם: פעילות גופנית מסייעת בהפגת מתחים אצל ילדים והדבר עשוי לסייע לילדים להגיע להישגים בבית הספר. ד"ר מנואל הנקה, ד"ר סבסטיאן לודיגה וצוות המחקר באוניברסיטת באזל עקבו באמצעות חיישנים, שהוצמדו לגוף הנבדקים, אחר רמות הפעילות הגופנית בקבוצה של 110 ילדים ומדדו את תגובת הלחץ שלהם במבחנים שנערכו בשני מועדים שונים. רמת הלחץ בזמן המבחן נמדדה על ידי בדיקת ריכוז הורמון הקורטיזול ברוק (קורטיזול הוא הורמון שמשתחרר בזמן לחץ). התוצאות הראו, שילדים שעשו פעילות גופנית במשך יותר משעה ביום ייצרו בזמן המבחנים המלחיצים פחות קורטיזול מאשר הילדים שהיו פחות פעילים. נמצא שרמות הקורטיזול עולות גם במהלך הפעילות הגופנית (חוויה חיובית). לכן, החוקרים מסבירים, שייתכן שהמוח לומד לקשר עלייה בקורטיזול למשהו חיובי, דבר שעוזר למנוע מריכוז הקורטיזול לעלות לרמה גבוהה מדי גם במבחני הלחץ. ...קדימה... לזוז....

"עוד לבנה בחומה"... ניתן לקלוט את המוזיקליות של המילים הנאמרות בדיבור על ידי רישום פעילות חשמלית מהמוח... ואיך פינק פלויד קשורים לזה?
תקציר מאמר מאת: Robert Sanders
מקור:
University of California - Berkeley. (2023, August 15). Brain recordings capture musicality of speech -- with help from Pink Floyd: Neuroscientists decode song from brain recordings, revealing areas dealing with rhythm and vocals. ScienceDaily. Retrieved August 20, 2023 from www.sciencedaily.com/releases/2023/08/230815151112.htm

מדענים מאניברסיטת בארקלי בקליפורניה ערכו ניסוי שבו הניחו אלקטרודות באזורים שונים על פני השטח של המוח עצמו (מתחת לגולגולת) במהלך ניתוחי מוח המשמשים לטיפול בחולי אפילפסיה. האלקטרודות קלטו את הפעילות החשמלית (iEEG) של אזורי המוח האחראיים על עיבוד מרכיבי המוזיקה כגון: טון, קצב, הרמוניה ומילים. לנבדקים הושמעו האקורדים של השיר "Another Brick in the wall" של הלהקה פינק פלויד. החוקרים מצאו שניתן לגלות מה הנבדק שמע ושניתן לשחזר את השיר רק באמצעות האות החשמלי הנקלט. החידוש הוא ביכולת לשחזר את המוזיקליות של המילים, את האופן שבו נאמרים דברים - והמשמעות. בעבר נעשה שימוש בטכניקה דומה ונמצאה היכולת לשחזר רק את המילים, לא הטון והנעימה שבה נאמרים הדברים. הניסוי מקדם את האפשרות שבעתיד מכשירים להפקת דיבור למשותקים יוכלו "לדבר" באופן טבעי ומוזיקלי יותר ולא "רובוטי". מחקר זה מהווה "עוד לבנה בחומת ההבנה שלנו לגבי עיבוד מוזיקה במוח האנושי."
למאמר: https://www.sciencedaily.com/releases/2023/08/230815151112.htm

יותר ממחצית מהאגמים הגדולים בעולם מתייבשים
תקציר מאמר מאת: Nikk Ogasa
חוקרים באוניברסיטת קולורדו בחנו כ 2000 מאגרי מים בתצפיות לווינים בין השנים 1992-2020. נמצא שיותר ממחצית מהאגמים הגדולים בעולם התכווצו במהלך שלושת העשורים האחרונים. לממצא זה משמעות גדולה לבני האדם שחיים בסמוך למאגרים אלו, מי השתייה וההשקיה. ייבוש האגמים מערער גם את המערכות האקולוגיות ומשפיע על נדידת הציפורים. ייבוש מאגרים עלול ליצור גם סופות אבק. הגורמים לייבוש האגמים הטבעיים הם שינויי אקלים והצריכה האנושית
לכתבה: https://www.sciencenews.org/article/largest-lakes-drying-shrinking-
climate
מקור: F. Yao et al. Satellites reveal widespread decline in global lake water storage. Science. Vol. 380, May 19, 2023, p. 745. doi: 10.1126/science.abo2812.

האם אינטיליגנציה מלאכותית- AI יכולה לחזות איך נצביע בבחירות הבאות?

תקציר מאמר: https://www.sciencedaily.com/releases/2023/03/230330102400.htm /

נכתב במקור על ידי: Tyler Stahle.

בחודשים האחרונים אנו נחשפים יותר ויותר לטכנולוגיות בינה מלאכותית AI כמו ChatGPT3 וליכולות שלהן. טכנולוגיות אלו מסוגלות לכתוב קוד, להלחין מוסיקה, ליצור תמונות ועוד... ומי יודע מה עוד...

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת בריגהאם יאנג BYD, הראה שבינה מלאכותית יכולה להגיב לשאלות סקר מורכבות בדיוק כמו אדם אמיתי.

במסגרת המחקר יצר המחשב מספר דמויות מלאכותיות כשלכל דמות מאפיינים כמו מין, גיל, אידיאולוגיה ומידת דתיות. לדמויות הציגו אפשרויות להצביע למועמדים לנשיאות ארצות הברית לפי האפשרויות שהיו בבחירות האמיתיות בשנים 2012, 2016 ו- 2020. בדקו האם הדמויות המלאכותיות מצביעות בבחירות כמו בני אדם אמיתיים בעלי מאפיינים דומים. התוצאה: נמצאה התאמה מאוד גבוהה בתוצאות. במילים אחרות, הדמויות המלאכותיות הצביעו בהתאם למאפיינים שלהם באופן דומה לזה שהצביעו בני אדם אמיתיים בעלי מאפיינים דומים. לדברי החוקרים, המחקר עשוי לעזור בלימודי החברה. בנוסף, דמויות מלאכותיות לא אמורות להחליף את הצורך לסקור אנשים אמיתיים.

החוקרים מדגישים את הצורך במניעת שימוש לרעה בטכנולוגיות AI וכי יש צורך שאנשי אקדמיה ומומחים, יתכנסו כדי להגדיר את הגבולות האתיים של סקרי בינה מלאכותית..

למאמר:Lisa P. Argyle, Ethan C. Busby, Nancy Fulda, Joshua R. Gubler, Christopher Rytting, David Wingate. Out of One, Many: Using Language Models to Simulate Human Samples. Political Analysis, 2023; 1 DOI: 10.1017/pan.2023.2

ציטוט:Brigham Young University. (2023, March 30). Can AI predict how you'll vote in the next election? Study proves artificial intelligence can respond to complex survey questions like a real human. ScienceDaily. Retrieved April 3, 2023 from www.sciencedaily.com/releases/2023/03/230330102400.htm

זוהו גנים האחראים למחלת עורקים כליליים -גורם המוות מספר 1 בעולם

מחלת לב כלילית היא מחלת הפוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם. על פי ההערכות, המחלה אחראית ל-1 מכל 4 מקרי מוות בארצות הברית מדי שנה. הפגיעה בלב נוצרת עקב הצטברות של שומנים וחומרים נוספים בדפנות העורקים המספקים דם ללב, העורקים הכליליים, ויוצרים חסימות, "פלאק", שעלולות לגרום להתקפי לב.

חוקרים באוניברסיטת וירג'יניה זיהו מספר גנים (קטעי דנ"א- הגורם התורשתי לתכונות הגוף השונות) שאחראים לרמת סיכון מוגברת למחלות עורקים כליליים. גנים אלו אחראיים על המנגנונים שלבסוף יוצרים את הסתימות המסוכנות.

המחקר מספק תובנות חשובות רבות לגבי מחלת עורקים כליליים. לדוגמא: החוקרים מצאו הבדלים בולטים בפעילות הגנים בין זכרים ונקבות בתאי שריר חלק (בדופן כלי הדם). הגילוי עשוי לאפשר בעתיד פיתוח תרופות המכוונות לטיפול במחלה.

לכתבה:

https://www.sciencedaily.com/releases/2023/02/230202112709.htm

מקור:

Materials provided by University of Virginia Health System. Note: Content may be edited for style and length.

למאמר:

Rédouane Aherrahrou, Dillon Lue, R. Noah Perry, Yonathan Tamrat Aberra, Mohammad Daud Khan, Joon Yuhl Soh, Tiit Örd, Prosanta Singha, Qianyi Yang, Huda Gilani, Ernest Diez Benavente, Doris Wong, Jameson Hinkle, Lijiang Ma, Gloria M. Sheynkman, Hester M. den Ruijter, Clint L. Miller, Johan L.M. Björkegren, Minna U. Kaikkonen, Mete Civelek. Genetic Regulation of SMC Gene Expression and Splicing Predict Causal
CAD Genes. Circulation Research, 2023; 132 (3): 323 DOI: 10.1161/CIRCRESAHA.122.321586

סריקות מוח מצביעות על תהליכי התבגרות מואצים במוחם של בני נוער בעקבות מגיפת הקורונה (COVID-19) תקציר מאמר מאת: Freda Kreier

במחקר, שהחל במטרה אחרת, ערכו סריקות MRI של צעירים לפני שנת 2020 ובעקבות המגפה ערכו סריקות שנה לאחר מכן. המחקר הראה שהמוח של בני הנוער שעברו את מגיפת הקורונה נראה מבוגר בכשלוש שנים מהצפוי.

תהליך התבגרות רגיל אצל מתבגרים מתבטא בעיבוי של האזור במוח המעורב בזיכרון ובריכוז- ההיפוקמפוס, ובעיבוי האזור האחראי על עיבוד רגשי (כדוגמת פחד וחרדה) - האמיגדלה. וכן בהידלדלות האזור המווסת את התפקוד הרגשי- הקורטקס.

מוחם של משתתפי המחקר הראה תהליך התבגרות מואץ, ככל הנראה בשל המגיפה. הממצאים תאמו את דיווחי המשתתפים על חרדה ודיכאון גבוהים יותר מאשר התקופה שלפני הקורונה.

לקריאה נוספת-לינק למקור:

https://www.sciencenews.org/article/covid-pandemic-prematurely-aged-teens-brains

לינק למאמר:

I. Gotlib et al. Effects of the COVID-19 pandemic on mental health and brain maturation in adolescents: implications for analyzing longitudinal data. Biological Psychiatry: Global Open Science. Published online December 1, 2022. doi: 10.1016/j.bpsgos.2022.11.002.

"שחקנים טוטאליים"
מחקר הראה ששחקנים מדכאים את "האני" שלהם כאשר הם משחקים בתפקיד.
במסגרת המחקר קראו בשמם הפרטי של שחקנים בזמן שהם משחקים בחזרות להצגה ( "חלום ליל קיץ" של שייקספיר") . נמצא שהתגובה של השחקנים בקליפת המוח הקדמית השמאלית, אזור שידוע כפעיל בתחושת המודעות העצמית והאישיות, היתה נמוכה מאשר התגובה הנצפית באנשים שקוראים להם שלא בזמן משחק בהצגה. במחקר השתמשו בטכנולוגיות הדמיית מוח.
התוצאה מראה שיתכנו שינויים שניתן למדוד במודעות העצמית. כמו כן, שהשינוי מתאפשר באמצעות משחק תיאטרון. למחקר זה עשויות להיות השלכות על חקר המוח בקרב אנשים עם מוגבלויות והוא עשוי לסייע בפיתוח שיטות טיפול באמצעות משחק.

למקור הכתבה:
https://www.sciencedaily.com/releases/2022/10/221027132714.htm

לכתב העת:
University College London. (2022, October 27). Actors suppress their sense of self when playing a new character. ScienceDaily. Retrieved December 13, 2022 from www.sciencedaily.com/releases/2022/10/221027132714.htm

תקציר מאמר
By Allison Gasparini
השבוע, ב-15 בנובמבר 22 הגיעה אוכלוסיית העולם ל-8 מיליארד.
(על פי תחזית האו"ם).
האוכלוסייה העולמית ממשיכה לגדול אך קצב הגידול איטי יותר. תחזיות צופות שבסביבות שנות ה-2080 אוכלוסיית העולם תגיע ללמעלה מ -10 מיליארד ולאחר מכן תתייצב. גידול האוכלוסין והצריכה הגוברת של משאבי כדור הארץ מציבים

עדכונים מועידת האקלים ניתן לקרוא כאן

נגיף הקורונה (COVID-19) האיץ את מדע שחזור הריח
לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה, מיליוני אנשים בכל העולם איבדו את חוש הריח (אנוסמיה). פגיעת הוירוס יצרה דלקת בתאי עצב הקולטים ישירות את מולקולות החומרים ובתאים התומכים בהם. ברוב המקרים לאחר פרק זמן מסוים, הדלקת פוחתת והתאים יכולים לחזור לתפקוד רגיל , זאת מכיוון שתאים שחשים ריח יכולים לחדש את עצמם- בניגוד לתאים/חישנים שמזהים צבע או צליל. אך היו מקרים (כ-5.6 אחוז) שלא היו מסוגלים להריח או לטעום כרגיל גם שישה חודשים (!) לאחר שנדבקו. זה המקום שבו אימון ריח נכנס לתמונה. במסגרת האימון נדרשים המטופלים להרחה עמוקה של ארבעה ריחות (בדרך כלל ורד, אקליפטוס, לימון וציפורן) למשך 30 שניות כל אחד, פעמיים ביום במשך חודשים. בחלק מהמקרים אף הוסיפו ריחות נוספים.
התוצאות הראו שבממוצע יכולות הריח לאחר האימון השתפרו. כך, מגיפת הקורונה עשויה להאיץ את תחום שיקום הריח בכלל.

תקציר הכתבה מאת AUGUST 29, 2022 AT 7:00 AM Laura Sanders

מקור: https://www.sciencenews.org/article/covid-smell-sense-loss-olfactory-training-treatment

נאס"א פרסמה את תמונות ראשונות של היקום הנסתר מהעין שצילם טלסקופ החלל ווב

תקציר המאמר:
https://www.sciencedaily.com/releases/2022/07/220712114835.htm

טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א שלח תמונות ראשונות. ווב סיפק תמונות שצולמו בקרינת אינפרא אדום באופן החד ביותר והרחוק ביותר שצולמו עד היום . הטלסקופ מאפשר לצפות בגלקסיות הרחוקות ביותר שזוהו אי פעם. ולעקוב אחר גלקסיות לתחילת הזמן הקוסמי. בתמונות ניתן למצוא עדויות לקיום אובך, עננים ומים באטמוספירה של כוכב לכת מרוחק שעד כה לא זיהו. כמו כן, ניתן לראות "כוכבים גוססים" לצד גלקסיות המקיימות קשרים בינהן ומעוררות היווצרות כוכבים. ווב יכול לראות גם כוכבים חדשים שנוצרו ולחקור את הגז והאבק שיצרו אותם.
מתוך דבריו של מנהל נאס"א ביל נלסון: "מבט שהעולם לא ראה מעולם... תצוגת האינפרא-אדום העמוקה ביותר של היקום שלנו שאי פעם צולמה.... יעזרו להבין טוב יותר את היקום שלנו ומקומה של האנושות בתוכו."
לצפייה בתמונות:

https://www.nasa.gov/webbfirstimages

קולה של אמא תופס מקום מיוחד במוחם של הילדים. מצב זה משתנה אצל בני נוער.
תקציר מאמר שנכתב על ידי Laura Sanders
APRIL 28, 2022 AT 1:00 PM
HTTPS://WWW.SCIENCENEWS.ORG/ARTICLE/MOM-VOICE-KID-BRAIN-TEEN-NEUROSCIENCE

דניאל אברמס ועמיתיו מאוניברסיטת סטנפורד סרקו את מוחותיהם של ילדים ונערים בני 7 עד 16 ובדקו את הפעילות המוחית בתגובה להשמעת הקול של אמהותיהם או להשמעת קולות של נשים לא מוכרות. החוקרים מצאו, שהחלקים במוח המעורבים בזיהוי תגמולים ותשומת לב - מגיבים חזק יותר לקול של האמא מאשר לקול של אישה זרה בגילאים הצעירים. לעומת זאת, בגיל ההתבגרות רואים בדיוק את ההיפך כאשר באותם אזורי מוח, קול לא מוכר עורר תגובה חזקה יותר מהקול של האם. ככל הנראה השינוי מתרחש בין הגילאים 13 ל-14. אברמס אומר שאזורי זיהוי התגמולים ותשומת הלב במוח של מתבגרים לא מפסיקים להגיב לאמא, אלא שהקולות הלא מוכרים הופכים מתגמלים יותר וראויים לתשומת לב וככה זה צריך להיות. חקר אנשים ומצבים חדשים הוא סימן היכר של גיל ההתבגרות ומה שאנחנו רואים כאן הוא רק שיקוף של התופעה הזו. עוד הוא אומר: "יש לי בעצמי שני נערים מתבגרים, וזו סוג של תוצאה מצחיקה".

לקריאה נוספת:
https://www.sciencenews.org/article/mom-voice-kid-brain-teen-neuroscience

'משחקי רפאים' (לא קהל) מדגישים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לאוהדים על השופטים
תקציר כתבה מאת:
Nikk Ogasa אוגוסט 21
מחקר מגלה שכאשר האוהדים לא נמצאים, הקבוצה הביתית מאבדת את היתרון שלה
במהלך עונת 2019–2020, קבוצות כדורגל אירופיות שיחקו מול מושבים ריקים בשל מגיפת הקורונה. הממצאים הראו שקבוצות הבית ניצחו פחות והפסידו יותר בהשוואה לעונה שלפני המגיפה. יתרה מכך, התגלה שהשופטים שרקו ליותר עבירות (ב 26%) לקבוצות הביתיות במהלך "משחקי הרפאים" חסרי הקהל מאשר בעבר. ממצאי המחקר מראים שאוהדים משפיעים על יתרון הקבוצה הביתית.
מתוך האתר:

https://www.sciencenews.org/article/sports-soccer-ghost-games-psychology-fans-referee-pandemic

למאמר: M.C. Leitner and F. Richlan. No fans - No pressure: Referees in professional football during the COVID-19 pandemic. Frontiers in Sports and Active Living. Vol. 3, August 19, 2021. doi: 10.3389/fspor.2021.720488.

אנשים מוסיפים כברירת מחדל גם כאשר חיסור הגיוני יותר - תקציר ותרגום מאמר מאת Sujata Gupta מתוך אתר: https://www.sciencenews.org

דמיינו גשר עשוי מלגו. בצידו האחד יש שלושה חלקי תמיכה, בצידו השני – רק שניים. כיצד הייתם מייצבים את הגשר?
מחקר חדש מעלה שרוב האנשים נוטים להוסיף קוביית לגו כך שיהיו שלוש תמיכות בכל צד במקום להסיר חלק כך שלכל צד יהיו שני תומכים.
מתברר שעל מנת לגרום לאנשים להחסיר - בין אם גוש לגו, מרכיבים במתכון או מילים במאמר - דורש תזכורות ותגמולים.
חוקר ההתנהגות בנג'מין קונברס מאוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטסוויל ועמיתיו ביקשו מ-1,585 משתתפי המחקר להתמודד עם שמונה חידות ובעיות שניתן לפתור על ידי הוספה או הסרה של כמה דברים. לדוגמא, פאזל בו נדרשה השחרה או מחיקה של ריבועים ברשת כדי להפוך את התבנית לסימטרית. דוגמא נוספת: אנשים יכלו להוסיף או לגרוע פריטים במסלול טיול כדי ליצור את המסלול האופטימלי. רובם העדיפו להוסיף. גם כאשר נאמר לממשתתפים שהוספת חלק כרוכה בעלויות- עדיין רוב המשתתפים העדיפו להוסיף על פני החסרה.
"כשאנשים מנסים לעשות משהו טוב יותר... הם לא חושבים שהם יכולים להסיר או לגרוע אלא אם כן הם יתבקשו לעשות זאת איכשהו", אומרת מדענית ההתנהגות גבריאל אדמס, גם היא מאוניברסיטת וירג'יניה. ברמה האינטואיטיבית, אנשים מזהים שחיסור הוא פחות טבעי מאשר חיבור, אומרים המחברים. הצורך לעודד החסרה של דברים יצר פתגמים כמו "פחות זה יותר" וכד'.
למאמר

לשחק במשחקי אימוני מוח באופן קבוע לא מגביר את יכולות המוח - תקציר ותרגום מאמר מאת Jackie Rocheleau

https://www.sciencenews.org/article/brain-training-games-brainpower-cognition

במבחן השוואתי גדול ערכו סדרת מבחנים בהם בדקו יכולות חשיבה של למעלה מ-1,000 אנשים המשתמשים בקביעות באימוני מוח לעומת כ-7,500 אנשים שלא מבצעים אימונים כאלו. נמצא הבדל קטן בין שתי הקבוצות, כך דיווחו החוקרים סטוג'אנוסקי ועמיתיו.
המחקר מראה שאין קשר "בין כמות הזמן המושקעת בתוכניות אימון המוח לבין קוגניציה", אומרת החוקרת סטין-מורו. "בין המבחנים שביצעו המתנדבים היו מבחנים להערכת זיכרון, עיבוד צורה מרחבית על ידי הדמיית סיבוב הצורה, מיומנויות מילוליות. חידות שונות ואתגרי אסטרטגיה.
"לא משנה איך חתכנו את הנתונים, לא הצלחנו למצוא שום הוכחה לכך שאימון מוחי היה קשור ליכולות קוגניטיביות", אומר סטוג'אנוסקי....אימון מוח עשוי להיות מועיל בתרחישים ספציפיים, אומר סטוג'אנוסקי.
העולם האמיתי הזה עשוי להיות מאמן המוח הטוב ביותר, אומרת סטין-מורו. תרגול מיומנויות אלו במצבים שונים בחיים האמיתיים. "זה ניצול הרבה יותר טוב של הזמן מאשר לשבת ליד המחשב ולבצע משימות קטנות."
B. Stojanoski et al. Brain training habits are not associated with generalized benefits to cognition: An online study of over 1000 “brain trainers." Journal of Experimental Psychology: General. Vol. 150, April 2021, p. 729. doi: 10.1037/xge0000773.

מחקרים מראים שהבנה ולמידה קשורים לפעילות חשמלית דומה (גלי מוח מסונכרנים)של הלומדים והמלמדים... אולי זה מסביר חלק מהבעייתיות בלמידה מרחוק... על זאת ועוד ב- כתבה המעניינת שלפניכם
חיסוני הקורונה
ולמי שהחליט לגדל כלב...
"מטר הפרסאידים" - תוכלו לקרוא על כך כאן
מפת "זיהום אור" - באמצעותה תוכלו לאתר מקומות חשוכים לצפייה מיטבית במטר המטאורים

מדע "מקומי" - ארכיון:

רחוב זמורה

רחוב זמורה

זמורה הוא ענף מעוצה (עבה, צבעו חום) של צמח הגפן. מהזמורות צומחים השריגים ( הענפים הירוקים). הזמורות הן החלקים המרכזיים בצמח המניבים את הפרי, הענבים. הורדת הענבים מהצמח היא פעולת הזמירה. הפעולה חיונית לעיצוב הגפן כך שלא יגדל ללא שליטה. הזמורה משמשת כמחסן לחומרי מזון חיוניים (בהם עמילן) המאפשרים את הלבלוב המוקדם של הגפן באביב, לפני שהעלים מסוגלים לייצר אנרגיה בעצמם. בזמורה קיים מנגנון הישרדותי מעניין: כאשר מתפתח בזמורה ניצן שממנו יצמח שריג, יש בו שלושה "עוברים" (מעין 3 "תת-ניצנים"- ראשוני, משני ושלישי): אם לדוגמא קור קיצוני (קרה (Frost פוגעת בראשון, המשני יצמח במקומו, וכן הלאה. בנוסף, נמצא שהזמורות עשירות מאוד בחומרים שמסייעים לצמח להתגונן מפני פטריות ומזיקים. חומרים אלו הם נוגדי חמצון ועשויים להועיל מאוד גם לאדם (לדוגמא: רזברטרול) ולכן עושים בהם שימוש רב בתעשיות הקוסמטיקה והתרופות.

רחוב חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים נתניה בדרום וחדרה בצפון. בעמק הסמוך לנחל אלכסנדר, היו בעבר ביצות טבעיות, שהיוו מקור מחיה לצמחים ולבעלי חיים רבים. החלוצים שהתיישבו באזור לפני כמאה שנה ניקזו את הביצות ופיתחו יישובים וחקלאות. כיום נמצא באזור אגמון חפר שהוקם כפארק מים טבעי – על מנת להחזיר את מגוון עופות המים וחיות הבר שחיו במקום. כיום ניתן לבקר במקום ולצפות במגוון הציפורים ושאר בעלי החיים.

רחוב הירדן

נהר הירדן הוא הנהר הגדול ביותר בישראל. שלושה נחלים – חרמון, שניר ודן, שמקורם במעיינות בשולי הר החרמון נאספים באזור קיבוץ שדה נחמיה ויוצרים את נהר הירדן שממשיך דרומה דרך עמק החולה אל הכינרת ויוצא בדרומה, ליד קיבוץ דגניה א וממשיך לאורך בקעת הירדן עד ים המלח. לנהר הירדן חשיבות תרבותית ודתית עצומה. זהו אחד הנהרות המוכרים ביותר בעולם. בעבר זרמו בירדן כמויות גדולות של מים, אך עם השנים ובשל השימוש במים על ידי ישראל וחסימת הנהר על ידי סכר דגניה וסכר אלומות, הצטמצמה כמות המים במורד הירדן באופן משמעותי וגם איכות המים ירדה. כיום נעשות פעולות לשיקום נהר הירדן. שיפור זרימת המים לנהר והשיפור באיכות המים אמורים להביא לגידול בצמחייה, במספר בעלי החיים ובמגוון הביולוגי לאורך הנהר ובסביבתו, כך שכולנו נוכל בעתיד גם להנות ולטייל לאורכו.

שכונת טללים

מהו טל? באוויר שסביבנו נמצאים חומרים רבים. ביניהם גם אדי מים במצב גז, זוהי הלחות שבאוויר (בדומה לאדי המים היוצאים מהקומקום כשהמים רותחים). אדים אלו מתעבים, כלומר משנים מצב צבירה והופכים מגז לטיפות נוזל. טיפות אלו מצטברות על משטחים שונים, עלי צמחים וכדומה, זהו הטל. מכירים את אדי המים המצטברים והופכים לטיפות קטנות על חלונות הרכב בימי החורף ואפשר "לצייר" בהם...? הטל מצטבר בלילה קר יותר מאשר ביום החם שבו משפיעה גם קרינת השמש. עלי צמחים הם בדרך כלל קרים יותר מאשר האוויר, משטח העלה מקרר גם את האוויר שסביבו ואת אדי המים שמתעבים לטיפות קטנות על פני העלה. עובדה מעניינת היא שטיפות הטל יכולות לשמש כמקור מים לצמחים וליצורים קטנים באזורים מדבריים שבהם לא יורד הרבה גשם. ישנם אף מכשירים שבהם בני אדם משתמשים על מנת לקלוט את מי הטל על מנת לאסוף את המים לשתייה.

רחוב אתרוג

אתרוג הוא פרי עץ ממשפחת ההדרים. מקורו בדרום-מזרח אסיה. האתרוג ידוע כאחד מארבעת המינים של חג הסוכות. קליפתו משמשת להפקת שמן אתרי לתעשיית הבשמים והוא מכיל חומרים חיוניים רבים, בינהם נוגדי חימצון וסיבים תזונתיים היכולים לסייע נגד דלקת, לחץ דם, בעיות לב ועוד.

רחוב כרמל
הר הַכַּרְמֶל הוא שלוחה של רכס הרי השומרון המגיע עד מפרץ חיפה. פסגתו הגבוהה ביותר מגיעה ל 546 מטר מעל פני הים. מקור שמו הוא ככל הנראה במילה "כרם" ואכן כרמים ומטעים גדלו בו.
לפני מספר שנים גילו פרופ' דני נדל וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת חיפה כי תושבי הכרמל שהיו "ציידים ולקטים" ידעו גם לייצר אלכוהול כבר לפני כ-13 אלף שנה, לפני המהפכה החקלאית ואלפי שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע עד היום. המשקה אותו ייצרו על ידי התססה של דגני בר היה... בירה.

רחוב חרמון:

הר החרמון ידוע כהר הגבוה ביותר בישראל. החרמון נמצא בגבול הצפוני-מזרחי בגבול שבין ישראל, סוריה ולבנון. להר החרמון שמות נוספים ביניהם "שְׂנִיר" ו"שִׂיאֹן". מקור השם "חרמון" על פי הרמב"ן הוא בשורש חר"מ- דבר שאין להשתמש בו. הידעתם שבחרמון נמצא אחד משלושה מצפים מגנטיים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). במצפה מותקנים גלאים מגנטיים שמודדים ברציפות את השדה המגנטי של כדור הארץ, זה שגורם למצפן להראות את כיוון צפון. השדה לא קבוע ומשתנה כל הזמן בשינויים קטנים, אבל היו בעבר וייתכנו גם בעתיד שינויים גדולים. חישוב כיוון הצפון המגנטי בכל שטח ישראל חיוני לצורך הכנת מפות, למחקרים ויש לו חשיבות רבה לחיל האוויר . אתר מדידה שכזה חייב להיות מבודד ומרוחק מהשפעות מגנטיות כגון מתכות, קוי מתח, כבישים וכדומה. החרמון בהחלט מאפשר את התנאים האלו.

תוכלו לקרוא עוד על מדידות השדה המגנטי כאן:

https://www.gov.il/he/departments/guides/magnetometry

רחוב תמר:

פרי התמר צומח על עצי הדקל. בני אדם מגדלים אותו כבר למעלה מ 4000 שנה. מקורו הוא באזורנו, אזור המזרח התיכון. גלעיני תמרים עתיקים נמצאו בבקעת הירדן באזור ים המלח ובמבצר מצדה. בשנת 2005 אף הונבט אחד מהם.

התמר הוא אחד משבעת המינים - זהו ה"דבש". מהתמרים ניתן להפיק סירופ שנקרא "סילאן" . התמרים עשירים בסיבים תזונתיים, סוכר, חלבון, ויטמינים, מינרלים בהם סידן וכן בנוגדי חמצון שעשויים לסייע להגנה ממחלות סרטניות, בהגנה על הלב וכלי הדם, בשמירה על לחץ דם ועוד. קיימים זנים רבים של תמרים בעלי צורות שונות וטעמים שונים.

רחוב פומלית:

הפומלית שייכת למשפחת פירות ההדר. היא תוצר של הכלאה בין פומלה ואשכולית. ההכלאה בוצעה לראשונה בקליפורניה בארה"ב והיא רשומה כפטנט. לפרי קליפה צהובה-ירקרקה והיא עבה יותר מקליפת האשכולית. הליבה צהבהבה וללא זרעים וטעמה עדין ומתוק. הפומלית עשירה בוויטמין C, בסיבים ובאשלגן. כמו פירות הדר אחרים, מחקרים הראו שאכילת פומלית עשויה לסייע בהפחתת דלקות, האטה בהתפתחות גידולים ושיפור בתפקודים מוחיים.

שכונת סחלבים:

סחלבים הם מהצמחים העתיקים ביותר בעולם. מומחים סבורים שהם נוצרו לפני כ-120 מיליון שנה. הם נפוצים בעולם כולו וקיימים יותר מ-25,000 מינים של סחלבים (יותר ממשפחת היונקים). סחלבים יכולים לחיות עד 100 שנים! יש מינים שפורחים למספר שעות ויש שפורחים חודשים. גודלו של זרע סחלב הוא כגודלו של גרגר אבק. גידול פרח מזרע דורש השקעה רבה וזמן רב (עד שמונה שנים לקבלת פרח). ישנם פרחי סחלב שמאוד דומים לחרקים מסוימים וזאת על מנת למשוך אותם אליהם לצרכי האבקה. יש סחלבים בעלי ריחות נעימים (וניל ואף שוקולד) ויש שריחם מאוד לא נעים. ברפואה הסינית נעשה שימוש בסוגי סחלב מסוימים כנגד בעיות רפואיות שונות ונעשים מחקרים לבדיקת יעילותם.

רחוב חיטה

החיטה היא סוג של דגן, מיני חיטה רבים מהווים מזון עיקרי בתרבויות רבות. זהו אחד משבעת המינים. צורת החיטה המוכרת לנו: קנה שממנו יוצאת תפרחת- שיבולת שמורכבת משני טורים של שיבוליות. הפרי – "גרגר החיטה" מכיל את הזרע. מהגרעין ניתן להפיק את הקמח והסולת. החיטה המוכרת לנו היא חיטה שתורבתה, כלומר עברה שינויים גנטיים רבים לתועלת האדם. האגרונום אהרן אהרנסון (אחיה של שרה אהרונסון, גיבורת ניל"י) חקר את מוצא החיטה בראשית המאה העשרים וגילה ליד ראש פינה את המין המקורי שממנו בויתה החיטה- המין זה מכונה "אם החיטה". גילוי זה מאפשר, עד ימינו, לחקור את הגנטיקה של החיטה ולשפר את החיטה המודרנית על מנת לספק מזון במהירות לאוכלוסייה הגדלה ולשפר את החיטה גם מבחינת הרכבה התזונתי.

כיכר דוכיפת

דּוּכִיפַת היא ציפור המזוהה בשל "כתר" (ציצית) הנוצות שלראשה. היא נבחרה כציפור הלאומית של ישראל. שמה בערבית הוא "הוּדהוּד" ככל הנראה בשל קולות הקריאה שלה הנשמעים כ "הוּדהוּד" ובלטינית, "הוּפּוּפּה" (upupa). הקולות של הדוכיפת מושמעים לצרכי חיזור ולתקשורת. כאשר קיים איום על הקן הדוכיפת מבליטה את הציצית שלראשה ויושמעו קולות המתריעים על הסכנה. בנוסף לדוכיפת יכולת להפריש נוזל מצחין. המקור של הדוכיפת משמש לחפירה באדמה לשם מציאת מזון.

רחוב ערבה

ערבה מחודדת היא סוג של עץ נשיר הגדל בר בארץ בגדות-נחלים ובמקומות לחים.
ערבה מחודדת נפוצה בכל חלקי הארץ פרט לנגב. שרידים בני אלפי שנים של עץ הערבה התגלו במערת הנחל בכרמל וביריחו. הערבה משמשת מזה אלפי שנים ברפואה העממית לשיכוך כאבים ונגד דלקת. מקליפת עץ הערבה הפיקו את החומר סליציל (על שם עץ הערבה Salix בלטינית). בתרופת האספירין, התרופה הראשונה שיוצרה במעבדה, קיים חומר פעיל המבוסס על עיבוד כימי של החומצה הסליצילית.

רחוב נורית

נוּרִית אַסְיָה היא אחת מכ 600 מינים שונים של פרח הנורית, שפורחת בצבעי אדום ברחבי ארצנו בחודשים מרץ ואפריל. במשפחת הנוריתיים קיימים מעל 600 מינים והוא נפוץ בכל העולם. לנורית גם פרחים בצהוב או לבן. מקור השם הוא מערבית: "נוּר" פירושו אש.
ריסוק חלקי הצמח ומיצויים בחליטה שימשו ברפואה העממית ובתרבויות שונות וישנן עדויות ממחקרים על סגולותיו נגד דלקות, כאנטי סרטני וכחומר הרגעה.

רחבת נגה

כוכב הלכת נגה, שנקרא גם ונוס (על שם אלת היופי במיתולוגיה הרומית), הוא אחד משמונה כוכבי הלכת במערכת השמש, הוא כוכב לכת סלעי ואין לו ירחים. נגה הוא השני במרחקו מהשמש (הראשון הוא כוכב הלכת חמה). ובשל קרבתו הוא עולה בסמיכות לזריחת השמש או מעט לאחר שקיעתה. בנקודות זמן אלו, נגה הוא הזוהר ביותר בשמיים (אחרי השמש והירח).
אבל...כאשר מתקרבים.... לנוגה אטמוספרה סמיכה שיוצרת לחץ גבוה מאוד על כל מה שנמצא מתחתיה. האטמוספירה מכילה בעיקר פחמן דו חמצני שיוצר אפקט חממה שמעלה את הטמפרטורה על פניו לסביבות 450 מעלות צלזיוס! לזה אפשר להוסיף התפרצויות געשיות, ענני גופרית, וגשם של חומצה גופרתית. נמשיך בינתיים לצפות עליו מרחוק ולהנות מיופיו...

רחבת נטיף

לאט... לאט.... טיפה אחר טיפה
נטִיף (סְטָלַקְטִיט) הוא עמוד היורד מתקרה של מערה כלפי מטה. העמוד נוצר כאשר מי גשמים קולטים פחמן דו-חמצני מהאוויר ומחלחלים דרך סלעי גיר. סלעי הגיר משחררים סידן למים. כאשר המים מגיעים לתקרת חלל/מערה בסלע, הפחמן הדו-חמצני משתחרר לאוויר והסידן יוצר משקע של גיר שמצטבר על תקרת המערה. משקעי הגיר מצטברים במשך עשרות ומאות אלפי שנים לנטיפים שמתארכים לאיטם. בארצנו קיימות מספר מערות נטיפים, המפורסמת ביותר היא מערת שֹורק.

רחוב בשמת

בשמת- צמח רב-שנתי עשבוני פורח, במשפחה יש כ 1000 מינים שונים. נפוץ בחצי הכדור הצפוני ובאיזורים טרופיים. שמם בלטינית הוא Impatiens"חסר סבלנות" ובסלנג: "אל תיגע בי" – זאת בשל קפסולות הזרעים שלהם ש'מתפוצצות' כשנוגעים בהן, ומפרות זרעים למרחק של כמה מטרים. שבטים בצפון אמריקה הפיקו מיצוי מהבשמת לטיפול בעקיצות חרקים ובמחלות עור שונות. מחקרים שונים מראים שלצמח יתרונות במניעת מחלות דלקתיות ואף בהתמודדות עם גידולים סרטניים.

רחוב חלמיש

חלמיש הוא סוג של צוֹר. סלע קשה הבנוי מסיליקה טהורה עם מעט חומרים נוספים ("יסודות קורט"). לעיתים מכיל מאובנים זעירים. חומרים אלו, בהם ברזל, יוצרים את הגוון של הסלע שנע בין לבן, אפור, חום, ואף ירוק ואדום. אבן הצור שימשה משחר ההיסטוריה (לפני כ 2.5 מיליון שנה) כחומר גלם לבניית כלי אבן. בשל תכונותיו המיוחדות: קשה מאוד ונשבר באופן היוצר קצוות חדים מאוד. כמו כן, כאשר אבן צור פוגעת במשטח שיש בו ברזל- נוצרים ניצוצות. כך שימשה האבן להצתת אש. באבן החלמיש השתמרו צורות קדומות של יצורים חיים לדוגמא: יצורים חד תאיים שהתגלו באוסטרליה שנוצרו על פי ההערכות לפני 3.4 מיליארד שנים!

גרים ברחוב תאנה?

תאנה היא עץ ממשפחת התותיים (סוג של פיקוס). תאנים גדלות באקלים חם. פרי התאנה הוא אחד משבעת המינים.
התאנה איננה בדיוק פרי... מה שאנו אוכלים הוא פרי מדומה- אלו הפרחים של התאנה סגורים בקליפה כדורית במבנה שנקרא "פגה". סוגים מסוימים של תאנים מבשילים רק הודות להאבקה על ידי צרעות מסוימות ומחקרים הראו כי קיימת התאמה בתהליך האבולוציוני בהתפתחות התאנים והצרעות.
מחקרים מראים שלאכילת תאנים יש השפעות אנטי דלקתיות והשפעה מועילה על תפקודים קוגניטיביים.

גרים ברחוב שחם?

שחם הוא שמו העברי של סלע הגרניט. שמו נגזר מהמילה היוונית 'גרנום', דגן בעברית, בשל הדמיון של הגרגירים לגרגירי דגן . שחם הוא סלע "פלוטוני", כלומר נוצר עמוק מתחת לאדמה, ככל הנראה על ידי קירור והתמצקות של מאגמה. שחם הוא אחד החומרים הקשים בעולם ואחד הסלעים העתיקים ביותר בעולם. ההערכה היא שהסלע קיים כ 300 מיליון שנה. הוא נפוץ בכל היבשות בעולם. בשל תכונותיו השחם משמש במבנים רבים. בין המפורסמים שבינהם הר ראשמור ובסיס פסל החירות בארצות הברית. שחם/גרניט נחשב שנים רבות כסלע ייחודי לכדור הארץ בלבד. כוכבי לכת סלעיים האחרים, מרקורי, נוגה ומאדים - מכוסים בזלת. בעשור האחרון התקבלו עדויות לקיום סלע השחם/גרניט גם על מאדים.

רחוב יסמין

יסמין הוא סוג של שיח ממשפחת הזיתים. פרחי היסמין מצויים לרוב באשכולות. פרח היסמין מפיץ את ניחוחו בלילה לאחר שקיעת השמש ובמיוחד כאשר הירח עולה ומתמלא לקראת אמצע החודש. מניחים כי מקורו של היסמין הוא בהרי ההימלאיה במערב סין. בסין היסמין מסמל חיבה עמוקה, אושר, אלגנטיות וטוהר והוא בשימוש בטקסים דתיים. בתאילנד, שמן היסמין נמצא בשימוש נרחב בטיפולים ארומתרפיים. מחקרים בדקו את השפעת שאיפת שמן יסמין על מערכת העצבים והשפעתו על מצב הרוח. נמצא שריח היסמין מגביר רגשות חיוביים, אקטיביות ורעננות וומנגד מפחית תחושות חוסר עירנות ונטייה לישון.

כיכר חסידה

החסידה הלבנה היא סוג של עוף גדול. החסידות מגיעות לישראל בעונות הנדידה (בדרכן מאירופה לאפריקה ובחזרה). בנדידתה החסידה נעזרת בזרמי אוויר חמים העולים מן הקרקע ונקראים "תרמיקות" - באמצעותם הן עולות עם האוויר החם עד גובה מסוים וממנו דואות בכיוון הנדידה כמעט ללא הנעת כנפיהן. הדאייה על גבי תרמיקות מאפשרת להם לעבור מרחקים עצומים תוך חיסכון עצום של אנרגיה.
החסידות הלבנה מתקשרת באמצעות קולות ותנועות. גוזלי החסידה מקישים על המקור של הוריהם כאשר הם מבקשים לאכול. כמו כן, סגירת המקור שוב ושוב בנקישות קצרות ורועשות נועדה לשם התראה.
לחסידה תנועת ראש אופיינית למעלה ולמטה, כאשר הראש נמשך לגמרי לאחור ונוגע בגוף ואחר כך יורד אל הצוואר, וכך שוב ושוב מספר פעמים. תנועה זו משמשת כמחוות ברכה בין ציפורים, אך גם משמשת כאיום לשם הגנה על הטריטוריה.

רחבת גת
גת היא משטח הנמצא במעין בור, שלרוב היה מכוסה ברצפת פסיפס. בגת היו דורכים ברגליים יחפות על הענבים שהובאו מהכרמים. כך הענבים נמעכו ומהם הופק המיץ וזאת מבלי לרסק את זרעי הענבים (שטעמם מר). ממשטח הגת יצאו צינור סגור או תעלה פתוחה שבהם היה מסנן. המסנן חסם את קליפות הענבים כך שיישארו על משטח הדריכה ורק מיץ הענבים זרם מטה אל בריכת איסוף שגם רצפתה מכוסה היתה לרוב בפסיפס, שבה המיץ הצטבר והמשיך בתהליך התסיסה. לאחר מכן נאסף המיץ לצנצנות שאוחסנו באזור קריר, מערה למשל. ממש קרוב...בפארק שוהם נמצאים שרידי גת עתיקה!
באוטובר 2021 נחשף ביבנה אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית ובו גת ומפעל יין שנחשב הגדול ביותר הידוע בעולם. עוד על תגלית זו תוכלו לקרוא כאן

רחוב ענבר

ענבר הוא שרף של עצים מסוימים שהתקשה והתאבן למשך תקופה ארוכה. השרף מופרש על ידי העץ כאשר הוא נפגע (חור או שריטה) כדי לאטום את האזור הפצוע. השרף שקוף ובצבע כתום-צהוב. לאחר ליטוש הוא בוהק באור בשל כך העינבר שימש ומשמש כאבן חן בתכשיטים.
צמחים ובעלי חיים שונים נלכדים בשרף הדביק. הענבר למעשה יכול לשמר בתוכו חרקים ובעלי חיים אף לתקופות של מיליוני שנים! כך הענבר מאפשר לחוקרים

(פליאונטולוגים) לזהות מינים נכחדים של בעלי חיים ולשחזר את החיים על פני כדור הארץ מראשית היווצרותם.
מכירים את הסרט הבדיוני "פארק היורה"? בסרט מדענים מצליחים ליצור דינוזאורים חיים מחומר גנטי (DNA) שמופק מדם דינוזאורים שנמצא ביתושים (שהציקו לדינוזאורים כבר לפני מאות מליוני שנים, כפי שהם מציקים לנו כיום). לצערינו, במציאות, החומר הגנטי נהרס עם הזמן (גם בתוך הענבר) ולא ניתן ליצור באמצעותו דינוזאור חי...נמשיך לראותם בסרטים...

רחוב תירוש

התירוש הוא המיץ המופק מענבים. התירוש, בשונה מיין -אינו עובר תהליך תסיסה : תהליך שבו שמרים הופכים את הסוכר שבמיץ לאתנול (כוהל או אלכוהול) ולפחמן דו-חמצני. מלבד המיץ המתוק והטעים, מחקרים גילו חומרים המצויים בזג, קליפת הענב, שתרומתם לבריאות היא רבה. בין החומרים נמצאים פוליפנולים ורסברטול שהם נוגדי חימצון התורמים למניעה של בעיות לב, דלקות ואף סרטן.

כיכר ברבור

הברבור הוא עוף מים גדול ובעל מוח גדול יחסית (ממש לא "מוח של ציפור"). מחקרים מראים שלברבורים התנהגות חברתית מורכבת והם מתקשרים עם ציפורים ועם בעלי חיים באמצעות שפה מגוונת של צלילים. בהתנהגותם המשפחתית- שני בני הזוג קשורים זה לזה לכל ימי חייהם והברבורים הצעירים נשארים עם הוריהם עד לעונת הדגירה הבאה. בטקס החיזור הברבורים מטים את ראשיהם ומתקבלת צורת ה"לב" כמו בתמונה.

גרים ברחבת פנינה?

הפנינה היא אבן החן היחידה הנוצרת באופן אורגני ביצור חי. הפנינה נוצרת כאשר חומר זר נכנס לצדפה ובתגובה קליפת הצדפה מפרישה חומר שנקרא "דר" המצפה את הגוף שנכנס. כיום מרבית הפנינות שנוצרות הן מלאכותיות ומאוד נדיר למצוא פנינה שנוצרה באופן טבעי. בשנת 2012, מצאו חוקרים צרפתים מצאו את מה שנחשב כפנינה העתיקה ביותר.
פנינים שחורות מטהיטי נחשבות יקרות מאוד, אך לא תמיד היה זה כך. עד לפני קצת למעלה מ 100 שנה אף אחד לא קנה אותן, עד שהוצגו במחיר גבוה שנקבע שרירותית, לצד אבנים יקרות בחנות בארה"ב. התוצאה היתה "חסרת היגיון כלכלי לכאורה כאשר הביקוש לפנינים שחורות זינק וכך גם המחיר והפנינים השחורות הן דוגמא לאופן קבלת ההחלטות הכלכליות הלא רציונאלי של האדם (הדוגמא מתוך הספר של פרופ' דן אריאלי "לא רציונאלי ולא במקרה").

גרים ברחוב בזלת?
בזלת היא סוג של סלע נפוץ בגוון שחור בעיקר. הוא נוצר ידי הרי געש בעיקר כאשר הלבה הנוזלית מתפרצת מהר הגעש, זורמת על פני הקרקע, מתקררת והופכת מוצקה. אפשר למצוא בזלת גם על כוכבי לכת כמו המאדים וונוס ואפילו על אסטרואידים.
בשל חוזקה, משמשת הבזלת כבר מימי קדם בבנייה, לסלילת כבישים ומדרכות. בשנת 2003, התגלה ברמת הגולן מבנה ארכיטקטוני יוצא דופן בצורת מעגלים ענקיים עשויים סלעי בזלת שמעריכים שנבנה לפני כ 5000 שנה (!) ולא ברור מה מטרתו...

גרים ברחוב נרקיס?

הנרקיס הוא פרח מוגן בארצנו. הוא בעל מראה עדין ויפה ובעל ריח נעים וחזק. אבל...אל תטעו בו...
המיץ המופק מפרח הנרקיס מכיל גבישים חדים המונעים מבעלי חיים מלאכול את הפרח. מגע עם נוזל זה עלול ליצור גירוי בעור. כמו כן, פקעות הנרקיס הן רעילות לבעלי חיים וכאשר שותלים נרקיסים בגינה יש לשים לב שחיות המחמד לא חופרות ומנסות להגיע לפקעות.
למרות רעילות הפקעות, מפיקים מהן כיום תרופה המשמשת לטיפול בתסמיני אבדן הזיכרון של מחלת האלצהיימר.

גרים ברחוב הקשת? הביטו לשמיים:
הקשת בענן היא תופעת טבע אופטית. הקשת נוצרת כתוצאה משבירה של קרני אור בטיפות מים (מגשם או מהמזרקה בכיכר למשל). האור הבהיר (אור לבן) שאנו רואים המגיע מהשמש מורכב למעשה מכמה קרני אור בצבעים שונים ש"התערבבו". המים מאטים את מהירות מעבר האור בטיפה כך וכל צבע משנה את כיוונו ו"נפרד" מהצבעים האחרים.
ברשתית העין קיימים איברי חישה המבחינים באור הנראה בצבעים אדום, ירוק וכחול ששילובם ביחד יוצר את כל הגוונים והצבעים שאנו מסוגלים לקלוט.
הקשת הנוצרת מהשמש נראית תמיד בכיוון הנגדי לשמש, חפשו את הקשת כשהשמש בגבכם (מערב בבוקר, מזרח בשעות הערב או צפון בצהריים).
שימו לב שהצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, ואז הצבע הסגול שנמצא בצידה הפנימי. לעיתים ניתן לראות גם את השבירה השנייה של האור - אז נראה שתי קשתות הפוכות בסדר הצבעים.

צורת הקשת היא הצורה שאנו רואים- חצי מעגל, הקשת ממשיכה אל מעבר לאופק ופני השטח חוסמים בפנינו את המשכה. אם היינו עומדים על הר גבוה ומביטים למטה- כך שהשמש מאירה מלמעלה – היינו יכולים לראות צורת עיגול שלם.

מסתובבים בכיכר שלדג....?
השלדג הוא דייג מיוחד – הראייה שלו היא בעלת רגישות גבוהה מאוד כך שכאשר הוא רואה דג ממקום מושבו על הענף, הוא מסוגל לחשב את מיקומו למרות שבירת קרני האור במים הגורמת לדג להראות במיקום אחר ממיקומו האמיתי. השלדג גם בעל ראיית צבעים יוצאת דופן שבעזרתה הוא מזהה את הדג מבין הגופים הצבעוניים הרבים הנמצאים בתנועה במי הנהר או משתקפים בהם. לפני הצלילה השלדג מניע את ראשו ומחשב את מיקום הדג במים ואז...עוצם עיניים וצולל...ומצליח ברוב המקרים לתפוס את הדג.
כמו כן, מקור השלדג מאוד יעיל מבחינה אווירודינמית ומאפשר לו לצלול לעבר הטרף במהירות גבוהה ומבלי שהמים מתיזים (!).מתכנני רכבות ה"קליע" ביפן מחקים את מקור השלדג כך שחלקן הקדמי מעוצב באופן דומה.

בפעם הבאה שתעברו בכיכר שקנאי...
השקנאי משתמש בשק שבמקורו כמעין רשת דיג, כאמצעי לתפיסת מזון ולא כמקום אחסון מזון.
השקים גמישים מאוד ויכולים להתרחב ולהתכווץ, השקנאי למעשה בולע את הדג עם ליטרים של מים, אחר כך מכווץ את השק, מסנן את המים החוצה ובולע את הדג.

בפעם הבאה שתעברו בכיכר זמיר...
ציפור הזמיר היא ה"זמרת" הטובה ביותר. הזמיר בעלת יכולת "לשיר" יותר תווים מאשר ציפורים מסוג אחר בגלל המוח המורכב שלה. מחקרים הראו שהאזורים הגבוהים במוח הזמיר נמצאו גדולים יותר ביחס לאזורים נמוכים יותר, דבר המעיד על יכולות שפה ותקשורת טובות יותר. הזמיר מסוגלת לצייץ למעלה מאלף תווים שונים! (יותר ממה שמותר בטוויטר...)

גרים ברחוב צוֹרָן?
הידעת? הצורן הוא יסוד כימי, ששמו הלועזי הוא סיליקון וסמלו הכימי Si. את החומר תוכלו למצוא בחול למשל ובגרגרי אבק והוא מאוד נפוץ בכדור הארץ. הסיליקון משמש במוצרים אלקטרוניים ובמתקנים הפועלים על אנרגיית השמש (אנרגיה סולארית).

קישורים לאתרים מומלצים לשעות הפנאי: