לוגואים של עמודמדע ושנת הקהילה בשוהם

עמודמדע

שלום לכולם,
אנו שמחים לשתף אתכם כי "עמודמדע" של אגף חינוך וקהילה יוצא לדרך.

העמוד נוצר במטרה לשמור על קשר אתכם, הילדים וההורים  שאוהבים מדע, גם בימים של ריחוק ובמהרה גם בימים של קרבה. מעת לעת נגיש וננגיש לכם נושאים שונים הקשורים למדע וטכנולוגיה.

נפרסם עדכונים לגבי פעילויות בתחומי המדעים והטכנולוגיה, תכנים מדעיים אקטואליים ורלוונטיים ליישוב וגם... חידות, שעשועים מדעיים והפעלות לזמן איכות משפחתי.

אתם מוזמנים לשלוח אלינו כתבות קצרות, המלצות על אתרים מעניינים (למשל למדור "מדע מקומי"...), גם להציע גם מדורים חדשים, שאלות וכל דבר מדעי שמעניין אתכם...
אנו נשתדל להעלות לאתר ולפרסם טקסטים נבחרים בציון שם הכותב לאחר בדיקה ומיון. 
כתבו לעמית: amitr@shoham.muni.il

מקווים שתהנו... ומבטיחים לשמור על קשר...

                      עמית רוזן - רכז מדעים יישובי        אופירה ביטון - מנהלת אגף חינוך וקהילה ומנהלת תאגיד החינוך שוהם בע"מ             

 


חדשות מדע:

במסגרת פרוייקט "עיר חכמה" בבית ספר שחף התלמידים  נחשפים לחידושים טכנולוגים ומושגים עדכניים ועכשויים בארץ ובעולם כאשר כל קבוצת תלמידים זיהתה צורך ופיתחה רעיון טכנולוגי. העבודות יוצגו ב16.5 ביום שיא בבית הספר. במסגרת הפרוייקט התלמידים ראיינו את ראש המועצה, מר איתן פיטגרו ממנו שמעו על החזון הטכנולוגי של היישוב ועל החידושים העדכניים והעתידיים. ראש המועצה הסביר על הקשר עם מועצות וערים בארץ ובעולם. על כנסים חוצי יבשות. ועל השפעת מגיפת הקורונה על הטכנולוגיה. היה מרתק!!!

 


מאי 2022

 

 

 

חידת "מי המדענ/ית"

הייתי דוקטור לכימיה, פיתחתי שיטה להפקת אצטון
כך עזרתי לבנות הברית במלחמת העולם עד הניצחון.
יש חיידק שקרוי על שמי- באופן רשמי
במכון זיו שברחובות עבדתי- שם גם היה ביתי
המכון הזה נקרא כיום על שמי 

  לתשובות

פרס לשני הפותרים הראשונים בכל חודש. לצערנו לא נוכל להעניק יותר משני פרסים לפותרים מספר חידות בשנה.


 


מדע "מקומי"

 

 

 

 

 

גרים ברחוב ארז?

עץ הארז מקורו בהרי ההימלאיה ובמדינות סביב הים התיכון, אך ניתן למצוא אותו בחלקים רבים של העולם בהם יש אקלים מתון. הארז הוא עץ ירוק עד (יש לו עלים כל השנה) והוא בעל ריח מיוחד. קיימים ארבעה מינים של ארז ובהם ארז קפריסין וארז הלבנון.  ארז הלבנון הוא עץ גדול ועוי להגיע עד 40 מטר. ארז הלבנון מוזכר בתנ"ך.  הארז שימש לבניית מקדש שלמה המלך. שמן עץ הארז שימש כמרכיב בבשמים והמצרים הקדמונים השתמשו בו בשיטות חניטה. השמן נמצא גם כדוחה חרקים ומחקרים מראים גם אפשרות שהוא בעל השפעה נוגדת דלקת וזיהומים.

 

            


הממציא/ה הצעיר/ה:

כיתבו לנו - מה היית רוצה להמציא?

  הקש כאן - למשלוח תשובות

 


   מפגש עם וטרינרית בנושא "שפת החיות"

 


 

מעניין:

קולה של אמא תופס מקום מיוחד במוחם של הילדים. מצב זה משתנה אצל בני נוער.
תקציר מאמר שנכתב על ידי  Laura Sanders
APRIL 28, 2022 AT 1:00 PM
HTTPS://WWW.SCIENCENEWS.ORG/ARTICLE/MOM-VOICE-KID-BRAIN-TEEN-NEUROSCIENCE

דניאל אברמס ועמיתיו מאוניברסיטת סטנפורד סרקו את מוחותיהם של ילדים ונערים בני 7 עד 16 ובדקו את הפעילות המוחית בתגובה להשמעת הקול של אמהותיהם או להשמעת קולות של נשים לא מוכרות. החוקרים מצאו, שהחלקים במוח המעורבים בזיהוי תגמולים ותשומת לב - מגיבים חזק יותר לקול של האמא מאשר לקול של אישה זרה בגילאים הצעירים. לעומת זאת, בגיל ההתבגרות רואים בדיוק את ההיפך כאשר באותם אזורי מוח, קול לא מוכר עורר תגובה חזקה יותר מהקול של האם. ככל הנראה השינוי מתרחש בין הגילאים 13 ל-14. אברמס אומר שאזורי זיהוי התגמולים ותשומת הלב במוח של מתבגרים לא מפסיקים להגיב לאמא, אלא שהקולות הלא מוכרים הופכים מתגמלים יותר וראויים לתשומת לב וככה זה צריך להיות. חקר אנשים ומצבים חדשים הוא סימן היכר של גיל ההתבגרות ומה שאנחנו רואים כאן הוא רק שיקוף של התופעה הזו. עוד הוא אומר: "יש לי בעצמי שני נערים מתבגרים, וזו סוג של תוצאה מצחיקה".

לקריאה נוספת:
https://www.sciencenews.org/article/mom-voice-kid-brain-teen-neuroscience


 

 


 


'משחקי רפאים' (לא קהל) מדגישים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לאוהדים על השופטים
תקציר כתבה מאת:
Nikk Ogasa אוגוסט 21
מחקר מגלה שכאשר האוהדים לא נמצאים, הקבוצה הביתית מאבדת את היתרון שלה
במהלך עונת 2019–2020, קבוצות כדורגל אירופיות שיחקו מול מושבים ריקים בשל מגיפת הקורונה. הממצאים הראו שקבוצות הבית ניצחו פחות והפסידו יותר בהשוואה לעונה שלפני המגיפה. יתרה מכך, התגלה שהשופטים שרקו ליותר עבירות (ב 26%) לקבוצות הביתיות במהלך "משחקי הרפאים" חסרי הקהל מאשר בעבר. ממצאי המחקר מראים שאוהדים משפיעים על יתרון הקבוצה הביתית.
מתוך האתר:

https://www.sciencenews.org/article/sports-soccer-ghost-games-psychology-fans-referee-pandemic
 

למאמר: M.C. Leitner and F. Richlan. No fans - No pressure: Referees in professional football during the COVID-19 pandemic. Frontiers in Sports and Active Living. Vol. 3, August 19, 2021. doi: 10.3389/fspor.2021.720488.
 


אנשים מוסיפים כברירת מחדל גם כאשר חיסור הגיוני יותר - תקציר ותרגום מאמר מאת Sujata Gupta מתוך אתר: https://www.sciencenews.org

דמיינו גשר עשוי מלגו. בצידו האחד יש שלושה חלקי תמיכה, בצידו השני – רק שניים. כיצד הייתם מייצבים את הגשר?
מחקר חדש מעלה שרוב האנשים נוטים להוסיף קוביית לגו כך שיהיו שלוש תמיכות בכל צד במקום להסיר חלק כך שלכל צד יהיו שני תומכים. 
מתברר שעל מנת לגרום לאנשים להחסיר - בין אם גוש לגו, מרכיבים במתכון או מילים במאמר - דורש תזכורות ותגמולים.
חוקר ההתנהגות בנג'מין קונברס מאוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטסוויל ועמיתיו ביקשו מ-1,585 משתתפי המחקר להתמודד עם שמונה חידות ובעיות שניתן לפתור על ידי הוספה או הסרה של כמה דברים. לדוגמא, פאזל בו נדרשה השחרה או מחיקה של ריבועים ברשת כדי להפוך את התבנית לסימטרית. דוגמא נוספת: אנשים יכלו להוסיף או לגרוע פריטים במסלול טיול כדי ליצור את המסלול האופטימלי. רובם העדיפו להוסיף. גם כאשר נאמר לממשתתפים שהוספת חלק כרוכה בעלויות- עדיין רוב המשתתפים העדיפו להוסיף על פני החסרה.
"כשאנשים מנסים לעשות משהו טוב יותר... הם לא חושבים שהם יכולים להסיר או לגרוע אלא אם כן הם יתבקשו לעשות זאת איכשהו", אומרת מדענית ההתנהגות גבריאל אדמס, גם היא מאוניברסיטת וירג'יניה. ברמה האינטואיטיבית, אנשים מזהים שחיסור הוא פחות טבעי מאשר חיבור, אומרים המחברים. הצורך לעודד החסרה של דברים יצר פתגמים כמו "פחות זה יותר" וכד'.
למאמר


לשחק במשחקי אימוני מוח באופן קבוע לא מגביר את יכולות המוח  - תקציר ותרגום מאמר מאת  Jackie Rocheleau

https://www.sciencenews.org/article/brain-training-games-brainpower-cognition

במבחן השוואתי גדול ערכו סדרת מבחנים בהם בדקו יכולות חשיבה של למעלה מ-1,000 אנשים המשתמשים בקביעות באימוני מוח לעומת כ-7,500 אנשים שלא מבצעים אימונים כאלו. נמצא הבדל קטן בין שתי הקבוצות, כך דיווחו החוקרים סטוג'אנוסקי ועמיתיו.
המחקר מראה שאין קשר "בין כמות הזמן המושקעת בתוכניות אימון המוח לבין קוגניציה", אומרת החוקרת סטין-מורו. "בין המבחנים שביצעו המתנדבים היו מבחנים להערכת זיכרון,  עיבוד צורה מרחבית על ידי הדמיית סיבוב הצורה, מיומנויות מילוליות. חידות שונות ואתגרי אסטרטגיה.
"לא משנה איך חתכנו את הנתונים, לא הצלחנו למצוא שום הוכחה לכך שאימון מוחי היה קשור ליכולות קוגניטיביות", אומר סטוג'אנוסקי....אימון מוח עשוי להיות מועיל בתרחישים ספציפיים, אומר סטוג'אנוסקי. 
העולם האמיתי הזה עשוי להיות מאמן המוח הטוב ביותר, אומרת סטין-מורו. תרגול מיומנויות אלו במצבים שונים בחיים האמיתיים. "זה ניצול הרבה יותר טוב של הזמן מאשר לשבת ליד המחשב ולבצע משימות קטנות."
B. Stojanoski et al. Brain training habits are not associated with generalized benefits to cognition: An online study of over 1000 “brain trainers." Journal of Experimental Psychology: General. Vol. 150, April 2021, p. 729. doi: 10.1037/xge0000773.

 


                                                                                                          

                                                                               

 

 

 

מדע "מקומי" - ארכיון

רחוב יסמין

יסמין הוא סוג של שיח ממשפחת הזיתים. פרחי היסמין מצויים לרוב באשכולות. פרח היסמין מפיץ את ניחוחו בלילה לאחר שקיעת השמש ובמיוחד כאשר הירח עולה ומתמלא לקראת אמצע החודש. מניחים כי מקורו של היסמין הוא בהרי ההימלאיה במערב סין. בסין היסמין מסמל חיבה עמוקה, אושר, אלגנטיות וטוהר והוא בשימוש בטקסים דתיים. בתאילנד, שמן היסמין נמצא בשימוש נרחב בטיפולים ארומתרפיים. מחקרים בדקו את השפעת שאיפת שמן יסמין על מערכת העצבים והשפעתו על מצב הרוח. נמצא שריח היסמין מגביר רגשות חיוביים, אקטיביות ורעננות וומנגד מפחית תחושות חוסר עירנות ונטייה לישון.

     

 

כיכר חסידה

תמונה של חסידה

החסידה הלבנה היא סוג של עוף גדול.  החסידות מגיעות לישראל בעונות הנדידה (בדרכן מאירופה לאפריקה ובחזרה). בנדידתה החסידה נעזרת בזרמי אוויר חמים העולים מן הקרקע ונקראים "תרמיקות"  - באמצעותם הן עולות עם האוויר החם עד גובה מסוים וממנו דואות בכיוון הנדידה כמעט ללא הנעת כנפיהן. הדאייה על גבי תרמיקות מאפשרת להם לעבור מרחקים עצומים תוך חיסכון עצום של אנרגיה.
החסידות הלבנה מתקשרת באמצעות קולות ותנועות. גוזלי החסידה מקישים על המקור של הוריהם כאשר הם מבקשים לאכול. כמו כן, סגירת המקור שוב ושוב בנקישות קצרות ורועשות נועדה לשם התראה. 
לחסידה תנועת ראש אופיינית למעלה ולמטה, כאשר הראש נמשך לגמרי לאחור ונוגע בגוף ואחר כך יורד אל הצוואר, וכך שוב ושוב מספר פעמים. תנועה זו משמשת כמחוות ברכה בין ציפורים, אך גם משמשת כאיום לשם הגנה על הטריטוריה.  


 

רחבת גת
גת היא משטח הנמצא במעין בור, שלרוב היה מכוסה ברצפת פסיפס. בגת היו דורכים ברגליים יחפות על הענבים שהובאו מהכרמים. כך הענבים נמעכו ומהם הופק המיץ וזאת מבלי לרסק את זרעי הענבים (שטעמם מר). ממשטח הגת יצאו צינור סגור או תעלה פתוחה שבהם היה מסנן. המסנן חסם את קליפות הענבים כך שיישארו על משטח הדריכה ורק מיץ  הענבים זרם מטה אל בריכת איסוף שגם רצפתה מכוסה היתה לרוב בפסיפס, שבה המיץ הצטבר והמשיך בתהליך התסיסה. לאחר מכן נאסף המיץ לצנצנות שאוחסנו באזור קריר, מערה למשל. ממש קרוב...בפארק שוהם נמצאים שרידי גת עתיקה!


תמונת הגת בפארק שוהם (תודה למר רוני קינדרמן- רכז קהילה וקיימות במ"מ שוהם)
באוטובר 2021 נחשף ביבנה אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית ובו גת ומפעל יין שנחשב הגדול ביותר הידוע בעולם. עוד על תגלית זו תוכלו לקרוא כאן

 


רחוב ענבר

 

ענבר הוא שרף של עצים מסוימים שהתקשה והתאבן למשך תקופה ארוכה. השרף מופרש על ידי העץ כאשר הוא נפגע (חור או שריטה) כדי לאטום את האזור הפצוע. השרף שקוף ובצבע כתום-צהוב. לאחר ליטוש הוא בוהק באור בשל כך העינבר שימש ומשמש כאבן חן בתכשיטים.
צמחים ובעלי חיים שונים נלכדים בשרף הדביק. הענבר למעשה יכול לשמר בתוכו חרקים ובעלי חיים אף לתקופות של מיליוני שנים! כך הענבר מאפשר לחוקרים 

(פליאונטולוגים) לזהות מינים נכחדים של בעלי חיים ולשחזר את החיים על פני כדור הארץ מראשית היווצרותם. 
מכירים את הסרט הבדיוני "פארק היורה"? בסרט מדענים מצליחים ליצור דינוזאורים חיים מחומר גנטי (DNA) שמופק מדם דינוזאורים שנמצא ביתושים (שהציקו לדינוזאורים כבר לפני מאות מליוני שנים, כפי שהם מציקים לנו כיום). לצערינו, במציאות, החומר הגנטי נהרס עם הזמן (גם בתוך הענבר) ולא ניתן ליצור באמצעותו דינוזאור חי...נמשיך לראותם בסרטים...

 


רחוב תירוש

התירוש הוא המיץ המופק מענבים.  התירוש, בשונה מיין -אינו עובר תהליך תסיסה : תהליך שבו שמרים הופכים את הסוכר שבמיץ לאתנול (כוהל או אלכוהול) ולפחמן דו-חמצני. מלבד המיץ המתוק והטעים, מחקרים גילו חומרים המצויים בזג, קליפת הענב, שתרומתם לבריאות היא רבה.  בין החומרים נמצאים פוליפנולים  ורסברטול שהם נוגדי חימצון התורמים למניעה של בעיות לב, דלקות ואף סרטן. 


כיכר ברבור

הברבור הוא עוף מים גדול ובעל מוח גדול יחסית (ממש לא "מוח של ציפור"). מחקרים מראים שלברבורים התנהגות חברתית מורכבת והם מתקשרים עם ציפורים ועם בעלי חיים באמצעות שפה מגוונת של צלילים. בהתנהגותם המשפחתית- שני בני הזוג קשורים זה לזה לכל ימי חייהם והברבורים הצעירים נשארים עם הוריהם עד לעונת הדגירה הבאה. בטקס החיזור הברבורים מטים את ראשיהם ומתקבלת צורת ה"לב" כמו בתמונה.

 


גרים ברחבת פנינה?

הפנינה היא אבן החן היחידה הנוצרת באופן אורגני ביצור חי. הפנינה נוצרת כאשר חומר זר נכנס לצדפה ובתגובה קליפת הצדפה מפרישה חומר שנקרא "דר" המצפה את הגוף שנכנס. כיום מרבית הפנינות שנוצרות הן מלאכותיות ומאוד נדיר למצוא פנינה שנוצרה באופן טבעי. בשנת 2012, מצאו חוקרים צרפתים מצאו את מה שנחשב כפנינה העתיקה ביותר. 
פנינים שחורות מטהיטי נחשבות יקרות מאוד, אך לא תמיד היה זה כך. עד לפני קצת למעלה מ 100 שנה אף אחד לא קנה אותן, עד שהוצגו במחיר גבוה שנקבע שרירותית, לצד אבנים יקרות בחנות בארה"ב. התוצאה היתה "חסרת היגיון כלכלי לכאורה כאשר הביקוש לפנינים שחורות זינק וכך גם המחיר והפנינים השחורות הן דוגמא לאופן קבלת ההחלטות הכלכליות הלא רציונאלי  של האדם (הדוגמא מתוך הספר של פרופ' דן אריאלי "לא רציונאלי ולא במקרה").

 


גרים ברחוב בזלת?
בזלת היא סוג של סלע נפוץ בגוון שחור בעיקר. הוא נוצר ידי הרי געש בעיקר כאשר הלבה הנוזלית מתפרצת מהר הגעש, זורמת על פני הקרקע, מתקררת והופכת מוצקה. אפשר למצוא בזלת גם על כוכבי לכת כמו המאדים וונוס ואפילו על אסטרואידים.
בשל חוזקה, משמשת הבזלת כבר מימי קדם בבנייה, לסלילת כבישים ומדרכות. בשנת 2003, התגלה ברמת הגולן מבנה ארכיטקטוני יוצא דופן בצורת מעגלים ענקיים עשויים סלעי בזלת שמעריכים שנבנה לפני כ 5000 שנה (!) ולא ברור מה מטרתו...

 


גרים ברחוב נרקיס? 

הנרקיס הוא פרח מוגן בארצנו. הוא בעל מראה עדין ויפה ובעל ריח נעים וחזק. אבל...אל תטעו בו... 
המיץ המופק מפרח הנרקיס מכיל גבישים חדים המונעים מבעלי חיים מלאכול את הפרח. מגע עם נוזל זה עלול ליצור גירוי בעור. כמו כן, פקעות הנרקיס הן רעילות לבעלי חיים וכאשר שותלים נרקיסים בגינה יש לשים לב שחיות המחמד לא חופרות ומנסות להגיע לפקעות.
למרות רעילות הפקעות, מפיקים מהן כיום תרופה המשמשת לטיפול בתסמיני אבדן הזיכרון של מחלת האלצהיימר.

 


גרים ברחוב הקשת? הביטו לשמיים:
הקשת בענן היא תופעת טבע אופטית. הקשת נוצרת כתוצאה משבירה של קרני אור בטיפות מים (מגשם או מהמזרקה בכיכר למשל). האור הבהיר (אור לבן) שאנו רואים המגיע מהשמש מורכב למעשה מכמה קרני אור בצבעים שונים ש"התערבבו". המים מאטים את מהירות מעבר האור בטיפה כך וכל צבע משנה את כיוונו ו"נפרד" מהצבעים האחרים. 
ברשתית העין קיימים איברי חישה המבחינים באור הנראה בצבעים אדום, ירוק וכחול ששילובם ביחד יוצר את כל הגוונים והצבעים שאנו מסוגלים לקלוט. 
הקשת הנוצרת מהשמש נראית תמיד בכיוון הנגדי לשמש, חפשו את הקשת כשהשמש בגבכם (מערב בבוקר, מזרח בשעות הערב או צפון בצהריים). 
שימו לב שהצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, ואז הצבע הסגול שנמצא בצידה הפנימי. לעיתים ניתן לראות גם את השבירה השנייה של האור - אז נראה שתי קשתות הפוכות בסדר הצבעים.

צורת הקשת היא הצורה שאנו רואים- חצי מעגל, הקשת ממשיכה אל מעבר לאופק ופני השטח חוסמים בפנינו את המשכה. אם היינו עומדים על הר גבוה ומביטים למטה- כך שהשמש מאירה מלמעלה – היינו יכולים לראות צורת עיגול שלם.
 


מסתובבים בכיכר שלדג....? 
השלדג הוא דייג מיוחד – הראייה שלו היא בעלת רגישות גבוהה מאוד כך שכאשר הוא רואה דג ממקום מושבו על הענף, הוא מסוגל לחשב את מיקומו למרות שבירת קרני האור במים הגורמת לדג להראות במיקום אחר ממיקומו האמיתי. השלדג גם בעל ראיית צבעים יוצאת דופן שבעזרתה הוא מזהה את הדג מבין הגופים הצבעוניים הרבים הנמצאים בתנועה במי הנהר או משתקפים בהם. לפני הצלילה השלדג מניע את ראשו ומחשב את מיקום הדג במים ואז...עוצם עיניים וצולל...ומצליח ברוב המקרים לתפוס את הדג. 
כמו כן, מקור השלדג מאוד יעיל מבחינה אווירודינמית ומאפשר לו לצלול לעבר הטרף במהירות גבוהה ומבלי שהמים מתיזים (!).מתכנני רכבות ה"קליע" ביפן מחקים את מקור השלדג כך שחלקן הקדמי מעוצב באופן דומה. 

 


בפעם הבאה שתעברו בכיכר שקנאי...
השקנאי משתמש בשק שבמקורו כמעין רשת דיג, כאמצעי לתפיסת מזון ולא כמקום אחסון מזון.
השקים  גמישים מאוד ויכולים להתרחב ולהתכווץ, השקנאי למעשה בולע את הדג עם ליטרים של מים, אחר כך מכווץ את השק, מסנן את המים החוצה ובולע את הדג.

 


בפעם הבאה שתעברו בכיכר זמיר...
ציפור הזמיר היא ה"זמרת" הטובה ביותר. הזמיר בעלת יכולת "לשיר" יותר תווים מאשר ציפורים מסוג אחר בגלל המוח המורכב שלה. מחקרים הראו שהאזורים הגבוהים במוח הזמיר נמצאו גדולים יותר ביחס לאזורים נמוכים יותר, דבר המעיד על יכולות שפה ותקשורת טובות יותר. הזמיר מסוגלת לצייץ למעלה מאלף תווים שונים! (יותר ממה שמותר בטוויטר...) 
 


גרים ברחוב צוֹרָן?  
הידעת? הצורן הוא יסוד כימי, ששמו הלועזי הוא סיליקון וסמלו הכימי Si. את החומר תוכלו למצוא בחול למשל ובגרגרי אבק והוא מאוד נפוץ בכדור הארץ. הסיליקון משמש במוצרים אלקטרוניים ובמתקנים הפועלים על אנרגיית השמש (אנרגיה סולארית).

 


 

     קישורים לאתרים מומלצים לשעות הפנאי:

  המחשה גרפית והסברים (באנגלית) של מושגים הקשורים במגיפת הקורונה

  אתר משרד המדע

  סוכנות החלל הישראלית

  מכון דוידסון - כללי

  מכון דוידסון - עדכוני קורונה

  פרונטירז


 

  The Science Scoop
  Hashem Al-Ghaili
  BBC earth
  Science insider
  The royal society
  Smithsonian magazine/channel
  הידען
  Exploratorium


 

פודקאסטים - להאזנה

  כאן - תאגיד השידור הישראלי - "המובן מאליו"

  גל"צ - האוניברסיטה המשודרת

  רשת עושים היסטוריה - "התשובה"

  עושים טכנולוגיה


 

  לתגובות, הצעות, שאלות ומה שבא לכם... כתבו לעמית: amitr@shoham.muni.il