הטיפול באוכלוסיות היעד מושתת על הפעלת חוקי הסעד ותקנות העבודה הסוציאלית (תע"ס) הנקבעים על ידי משרד העבודה והרווחה.

1. חוק שירותי הסעד, התשי"ח – 1958 ותקנותיו:

  • חוק זה מחייב את המועצה להקים ולהפעיל מערכות רווחה (בעבר: "לשכות סעד") לשם מתן טיפול סוציאלי לנזקקים והגשת סעד להם.
  • הגדרת "נזקק" לטיפול סוציאלי מוגדרת בתקנות וכוללת בין השאר: נזקק מחמת גיל, מצב בריאות, אלמנות ונזקק מחמת מחסור כלכלי או כל צורך אחר בטיפול סוציאלי או למתן סעד.


2. חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996:

  • כלל העובדים הסוציאליים העובדים במועצה כפופים להוראות חוק זה אשר עיגן את חובות העו"ס ביחס לפונים הנזקקים לטיפול (כגון: חובת שמירת סודיות, חובת מסירת מידע לפונה וכו') וכן קובע אמצעים משמעתיים כלפי עו"ס במקרים בהם הופר החוק.
     

3. חוקים המחייבים את התערבותו של פקיד סעד:

חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו – 1955:

א. החוק קובע את סמכויות החקירה של פקיד סעד וכן את חובת הגשת התסקיר לפי צו בית המשפט.

ב. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשנ"ב - 1962.

  • אדם אשר אובחן בתעודה רפואית כחסוי, אשר איננו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו מחמת מצבו השכלי, הנפשי או הבריאותי או מחמת היותו קטין, זקוק למינוי אפוטרופוס עליו.
  • בקשה למינוי אפוטרופוס, מוגשת לבימ"ש לענייני משפחה, באמצעות קרובי החסוי או באמצעות היועץ המשפטי לממשלה.
  • פקידי הסעד נדרשים להגיש תסקיר לשם הגשתו לתיק האפוטרופסות בבית משפט.

ג. חוק גיל הנישואין, התש"י 1950.

ד. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.

  • בן משפחה זכאי להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו הגנה מפני קרוב אשר נהג אלימות כלפיו. פקיד סעד נדרש להגיש תסקיר בנדון, וכן פקיד סעד לחוק נוער רשאי ליזום הליך לפי חוק זה.

ה. חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך 1960 .

ו. חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 11) התשנ"ה – 1995.

ז. חוק העונשין (תיקון מס' 26), התש"ן - 1989

  • "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע" - קיימת חובת דווח לחשד לפגיעה בקטינים ובחסרי ישע בידי האחראי עליהם. הדיווח מועבר לפקיד הסעד או למשטרה.

ח. חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו –1996.

ט. חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט – 1969.

י. חוק הגנה על חוסים, התשנ"ו – 1966.

  • פקידי סעד לחוק הגנה על חוסים מוסמכים לנקוט בהליך משפטי לשם מתן הגנה על חסוי אשר אין מי שמוסמך לדאוג לו.

יא. חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) 1995.

  • תסקיר קורבן.

4. חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה – 1965.

5. תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון – יום), התשכ"ה – 1965.

6. תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת זקנים עצמאיים ותשושים במעון), התשכ"ו – 1965.

7. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 61), התשמ"ו – 1986 "ביטוח סיעוד".

8. חוק הרשות למלחמה בסמים, התשמ"ח – 1988.

9. חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג – 1983.

10. חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1988.

11. תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), התשל"ח – 1978.

12. חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991.

13. חוק מעונות יום שיקומיים, התשס"ב ב-2002.

14. חוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשס"ב – 2001.

15. חוק שיקום חולי נפש בקהילה, התש"ס – 2000.

16. חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס – 2000.

17. חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972.

18. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1982.

19. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ו – 1965.

20. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981.

21. חוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991.

22. חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב – 1992.

23. חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג 1993.

24. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ה- 1994.

25. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) – 1995.

26. חוק בתי המשפט לענייני משפחה.

 

תפקידיו של פקיד הסעד לסדרי דין:

א. הגדרה – פקיד סעד זהו עובד סוציאלי אשר מונה ע"י שר העבודה והרווחה לצורך יישום מספר חוקים.

ב. פקיד הסעד מהווה זרוע משפטית של ביהמ"ש/ביה"ד בקהילה ולכן הוא מבצע את תפקידו בהתאם להוראות ביהמ"ש/ביה"ד.

כאשר יש חילוקי דעות בין ההורים בעניין החזקת ילדים וחינוך, ביהמ"ש או ביה"ד רשאי לצוות על פקיד הסעד לחקור ולחוות דעתו בתסקיר בכתב ובעל פה בעניין של קטין או חולה נפש.

ג. פקיד הסעד תפקידו לדאוג להבטיח את שלומם וטובתם של ילדים כאשר הוריהם בהליכי פירוד וגירושין וקיים ניגוד אינטרסים בין ההורים על ידי מינוי אפוטרופוס לקטינים במקום או ביחד עם ההורים הטבעיים.

  • הגנה על זכויות חסויים (אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם) על ידי מינוי אפוטרופוס.
  • הבטחת טובתן של קטינות כאשר הן בסכנה של נישואין מוקדמים.
  • פקיד סעד יכין וימליץ על טיפול משפחתי בקהילה על סמך אבחון על מנת להבטיח וליצור סיכוי ליחסים תקינים בין ההורים לבין ילדיהם לאחר פירוד ההורים. 
  • במקרים של אלימות במשפחה קיימת עבודה משותפת עם תחנת המשטרה והפנייה לגורמי טיפול ספציפיים לאלימות במשפחה.
  • אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) – המלצה על הסדרי ראיה בין הקטין להוריו והבטחת שלומו של הקטין בעת החזרתו להורה
  • ולמדינה ממנה נחטף תוך שמירה על האינטרס של הקטין.
  • סיוע למשטרה בביצוע פסקי דין להעברה או למסירת קטין וכן פיקוח על קיום הסדרי ביקורים או קשר בין ההורים לילדיהם הקטינים במידה וניתנו סמכויות פיקוח לפקיד הסעד מביה"ש/ביה"ד.

 

תפקידיו של פקיד הסעד (פק"ס) לחוק הנוער (טיפול והשגחה):

א. הגנה וטיפול בקטינים בגילאי 0-18 אשר מתעורר חשד כי הינם נפגעים במסגרת המשפחתית (ע"י ההורים, דודים, קרובי משפחה, אחים בוגרים, חבר לחיים של אחד ההורים, בייביסיטר בוגר וכו') פגיעה פיזית, מינית, הזנחה או פגיעה רגשית.

ב. במסגרת חוק חובת הדיווח בו ישנה חובה לכל אזרח ואיש מקצוע במדינת ישראל לדווח למשטרה או לפקיד סעד על חשד להתעללות בקטינים שנמצאים בסיכון או בסכנה מיידית. פק"ס מקבל את הדיווחים מגורמים שונים בקהילה (מסגרות חינוכיות, קופ"ח, שכנים ודיווחים אנונימיים). פקיד הסעד מטפל ובודק כל מקרה לגופו של עניין.

ג. הגשת דיווח למשטרה והמלצותיו למשטרה לצורך חקירת הקטין. (האם לחקור את הקטין ובאיזו מסגרת, זימון ההורים וכו').

ד. לפק"ס סמכויות פעולה במצבי חירום – הוצאת צו חירום במקרים בהם קיימת סכנה מיידית לקטינים ויש צורך להגן עליהם פיזית ונפשית.

ה. פק"ס יכול לפנות לבימ"ש עם הכנת תסקיר לצורך קביעת דרכי טיפול עבור קטינים במידה ויש קטין במצוקה ולא קיים שת"פ עם ההורים.

ו. לפק"ס יש סמכויות חקירה על מצב הקטין ומשפחתו הכוללים כניסה לכל מקום בו נמצא קטין וחקירת כל אדם אשר פק"ס סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין.

 

תפקידיו של פקיד הסעד (טיפול במפגרים):

  • סמכויות חקירה.
  • סמכויות להביא את עניינו של המפגר לדיון בפני ועדת האבחון כדי לקבוע דרכי טיפול במפגר.
  • הוצאת צווי חירום.
  • אחריות טיפולית והוצאה לפועל של הוראות טיפול מטעם ועדת האבחון ו/או בית המשפט.
  • דיווח לפי חוק העונשין (תיקון מס' 26) "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע".