"המוביל הארצי" משמש עורק אספקת המים הראשי של ישראל, השואב מים מהכינרת בצפון ומעביר אותם למרכז הארץ ולנגב הצחיח בדרום. בדרכו הוא מקבל מים נוספים ממקורות תת קרקעיים וממאגרים, ומתחבר לאחר 130 ק"מ למערכת ירקון-נגב, על שני קוויה, שראשיתה במעיינות הירקון, בתחנת ראש העין. 

מערכת אספקה משולבת זו המבוקרת ומווסתת במלואה על ידי חדרי בקרה, מעבירה מידי שנה כ- 1,300 מיליון מ"ק מים לצורכי בית, תעשייה וחקלאות. 

לחברת "מקורות" 1185 קידוחים, 9970 ק"מ קווי מים, 768 בריכות ומאגרים ו- 2782 יחידות שאיבה. 

 

הבטחת איכות המים:

כל המים המסופקים לשתיה עומדים בתקן המחמיר של מי השתייה בישראל. 

התקן מחייב את ספק המים לבצע בדיקות מעבדתיות בתדירות שנקבעה, ו"מקורות" משקיעה מאמצים ואמצעים רבים בבדיקת איכות המים על פי תקן זה. 

בדיקות כימיות, בקטריולוגיות, וביולוגיות מבוצעות במקורות המים (קידוחים, מי מעיינות ומי כינרת), במערכת ההולכה, במאגרים, בבריכות, ובנוסף בכניסות ליישובים. הבדיקות מבוצעות במעבדה המרכזית של החברה ובמעבדות האזוריות. 

בנוסף לבדיקות שנקבעו בתקן, הותקנה מערכת רציפה של בקרה וניטור להבטחת איכות המים המסופקים. 

"מקורות" יוזמת ומבצעת מחקרים וסקרים רבים בתחומים של מניעת זיהום מקורות מים, מפתחת טכניקות חדישות לטיפול במים ושיטות לייעול בדיקות המים בשדה ובמעבדה. 

בימים אלה מקדמת חברת "מקורות" הקמת מתקן סינון ארצי למים הנשאבים מהכינרת, אשר יתאים את איכות המים לתקנים העתידיים של משרד הבריאות. 

בנוסף פועלת "מקורות" לכיסוי כל מאגרי השתייה שהיא מתפעלת בכיסוי צף, לשמירה על איכות המים.  

זאת ועוד, כשישה וצי מיליון ₪  מושקעים בשדרוג מערכת הניטור הרציף, הפיקוד והבקרה על איכות מים במערכת המים הארצית. המערכת הארצית משמשת שדרה מרכזית של משק המים הישראלי, זורמים בה מי כינרת ומי קידוחים וממנה מסופקים רוב המים לתושבי ישראל. השדרוג יאפשר גילוי מעקב רציף אחר שינויים באיכות המים הזורמים במערכת.  

 

המוביל הארצי

 

שאלות ותשובות בנושא איכות המים

כיצד בודקים את המים שלי ומי עורך את הבדיקה ? 

חברת "מקורות" מבצעת בדיקות כימיות ובקטריאליות במקורות המים ובכניסה ליישובים. הרשויות המקומיות מבצעות את בדיקות המים בתחום היישובים, בפיקוח משרד הבריאות. המרכיבים הכימיים נבדקים במקורות המים בכל כמה חודשים עד כמה שנים – בהתאם לחשיבותם. 


כיצד מטופלים מי השתייה שלי ? 

בישראל עוברים כל מי השתייה טיפול בסיסי – חיטוי. טיפול זה בא להשמיד חיידקים ומיקרו אורגניזמים אחרים, גורמי מחלות. מרבית המים העיליים מטופלים תחילה על ידי כימיקלים לצורך הרחקת החלקיקים המרחפים במים. לאחר מכן עוברים המים תהליך חיטוי כדי להשמיד את החיידקים הנותרים. לכן מי ברז הם תוצר של "הליך תעשייתי" שמתחיל בשימוש בחומר הגלם – המים – ועיבודו של חומר הגלם על מנת להופכו למוצר הסופי – מי השתייה. 


בפני מי אתלונן אם מי השתייה שלי אינם ראויים לשתייה ? 

טלפן לרשות המקומית ודון עמה על בעייתך. סביר להניח שהרשות תשלח נציג לביתך כדי לעזור לך או להסביר מה גורם לבעיה ומה הרשות מתכוונת לעשות בנידון. 


האם ניתן לקבוע את איכות המים על פי מראם, טעמם או ריחם ? 

לא. לא ניתן לראות, לקבוע על פי הטעם או להריח במים את הכימיקלים או החיידקים אשר עלולים להזיק לבריאותך. לכן מבוצעות בדיקות מעבדתיות. 


האם המכילים כלור בטוחים דיים לשתייה ? 

כן. בדיקות רבות הוכיחו כי כמות הכלור הקיימת במים הנה בטוחה לשתייה, אף על פי שיש אנשים המתלוננים על הטעם הנלווה. 


האם בטוח לשתות מים המכילים פלואוריד ? 

כן, כאשר הוא מופיע בכמות המתאימה. הוספת פלואוריד למי השתייה בארץ משפרת את בריאות השן. משרד הבריאות וחברת "מקורות" פועלים להקמת מתקנים להוספת פלואוריד באזורים בהם אין מספיק פלואוריד טבעי. רוב האוכלוסייה בארץ כבר מקבלת את הכמות הדרושה. בדרום הארץ אין צורך בתוספת פלואוריד כי הוא נמצא באופן טבעי במים. 


האם רצוי ומותר לשתות מי ברז ? 

כן. מי השתייה בישראל, המסופקים דרך מערכות אספקת המים לתושבים, הם באיכות טובה ביותר. יש לזכור שבארצנו שתייה מרובה חיונית לבריאות, ומחיר כוס מים מבקבוקים כמחיר אלף כוסות מי ברז... 


מי אחראי על אכיפת תקנות המים ? 

משרד הבריאות אחראי על קביעת תקנות איכות מי השתייה ועל אכיפת התקנות. 


מדוע לפעמים יש למי השתייה טעם ו/או ריח מוזר ? 

טעם וריח במים יכולים להיגרם מהכלור שמוסיפים למי השתייה כד להשמיד חיידקים. גם אצות שונות הגדלות במים עיליים עלולות לגרום לטעם נלווה. ברוב המקרים אין סיכון בשתיית מים אלה. רצוי לדווח לרשויות על כל שינוי בטעם או בריח מי השתייה. 


מדוע מי הברז נראים לעיתים "לבנים" ? 

בועות אויר מזעריות במים, הדומות לבועות הגז בבירה או בסודה, גורמות למים להיראות לבנים. תופעה זו שכיחה יותר בחורף, כאשר מי השתייה קרים. אין בתופעה זו כל נזק והיא נעלמת מעצמה תוך דקות. 


האם ניתן לאחסן מי שתייה ? 

ניתן לאחסן מים במכלי פלסטיק וזכוכית סגורים, במקום מוצל. מכלים אלה, שלא כמו מכלי מתכת, אינם מתכסים חלודה בגלל המים. מכלי פלסטיק עלולים לגרום לטעם נלווה במים. רצוי להחליף את המים מידי פעם כדי למנוע טעם לוואי. עדיף, אם אפשר, לאחסן את המים במקרר. 


האם השימוש במכשיר ביתי לטיפול במים יהפוך את מי הברז לבטוחים יותר לשתייה ? 

יש המשתמשים בפילטר מים ביתי לשיפור הטעם, הריח או מראה המים שבברז, אך המכשיר אינו הופך בהכרח את המים לבטוחים או בריאים יותר לשתייה.  

בנוסף, כל המכשירים הביתיים לטיפול במים דורשים תחזוקה קבועה. אם התחזוקה איננה מתבצעת   כראוי  – תיתכן אף הרעה באיכות המים. 


מהם "מים קשים" ו- "מים רכים" ? 

קשיות מי השתייה נגרמת על ידי שני מינרלים – סידן ומגנזיום. מקור "המים הקשים" בישראל בקידוחים השואבים מאקוויפר ההר, העשיר בסלעי סידן ומגנזיום. מי הגשם מחלחלים דרך הסלעים ובדרכם ממיסים לתוכם את המינרלים. מינרלים אלה אינם מזיקים לבריאות, וברוב המקרים אף מועילים.  

כאשר מים קשים מורתחים, הסידן והמגנזיום יוצרים אבן גיר הנפרדת מהמים ויוצרת משקע (אבנית). 

יש האומרים שהמים הקשים נקראים כך משום שהסידן והמגנזיום מקשים על ביצוע הכביסה. מים המכילים כמות קטנה יותר של סידן או מגנזיום הם "מים רכים" 

 

טיפים לחיסכון במים: 

כל הטיפים ניתנים ליישום באופן עצמאי, בלי להזדקק לשירותיו של איש מקצוע: 

טיפ מס' 1 
התקינו חסכמים בכל ברזי המים והמקלחת. החסכם הוא מתקן המחדיר בועות אויר לתוך זרם המים ומקטין את הספיקה מבלי לפגוע בעוצמת הזרם. ההתקנה מתבצעת בפיית הברז, לפני הרשת, כך שגם פתיחה מלאה של הברז לא תגביר את הספיקה. ניתן לחסוך בצורה זו כ- 40% מצריכת המים. 

טיפ מס' 2 
סגרו ברזים בזמן שאתם מסתבנים במקלחת וצמצמו את זמן פתיחת הברז בעת שטיפת הכלים. ניתן להתקין ברז המופעל בעזרת חיישן בעת שמושיטים יד לברז. 

טיפ מס' 3 
התקינו בשירותים ניאגרה המאפשרת חצי הדחה. השירותים הם צרכן המים השני בכמותו בבית, ובכל הדחה מוזרמים לביוב כ- 9 ליטר מים. 

טיפ מס' 4 
ודאו שבאסלת השירותים אין דליפה, על ידי הנחת נייר טואלט בדופן יציאת המים. במידה והנייר נרטב – יש להחליף את האטם. איבוד מים כתוצאה מדליפה באסלה עלול להגיע ל-1 קוב מים ביממה. 

טיפ מס' 5 
בצעו בדיקת נזילות מידי חודש. לצורך הבדיקה יש לסגור את כל הברזים בבית ולוודא שהפרפר האדום במד המים לא מסתובב. 

טיפ מס' 6 
תקנו ברזים דולפים. מעבר לרעש הטפטוף, עלול ברז דולף להזרים כ- 500 ליטרים מים ביממה היישר למכון טיהור השפכים. 

טיפ מס' 7 
נצלו את המים המטפטפים מצנרת ניקוז המזגנים להשקיית אדניות, עציצים וגינות. 

טיפ מס' 8 
לאלה מכם המתגוררים בבית פרטי, נצלו את מי המדיח ומכונת הכביסה להשקיית הגינות. יש להקפיד שהמים הרותחים הנפלטים ממכשירים אלה לא יבואו במגע ישיר עם חלקי הצמח.  

טיפ מס' 9 
הפעילו את מדיח הכלים רק כשהוא מלא. אם תנהגו לפי כללים אלה, אתם צפויים לחסוך כ- 30% ויותר מצריכת המים הרגילה שלכם. 

טיפ מס' 10 
שטפו את המכוניות או המדרכות בעזרת דלי ולא בצינור. אם אתם שייכים למטפחי המכוניות, תוכלו גם לחסוך מאות ליטרים של מים.